סגיב כהן שר סערת רגשות שעוברת עליו, מבקש מאלוהים לנווט אותו "בין ים של ריגושים", נמצא במבוך בין פנים ונשמות שלא יזכור, ומציין מצב של טראומה כללית: "כולם רצים רודפים בורחים ולא יודעים ממה/ ותכלס רק רוצים מרגוע לנשמה" וגם
סגיב כהן פונה לתפילה – "הַצִּילֵנוּ נָא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תוֹצִיאֵנוּ מִמְּצוּלוֹת יָם", כי באין מוצא של השכל הישר, מחפשים מוצא של מעלה. כהן משתף במצוקת מי שחש, כי הספינה (החברה) איבדה את הקברניט שלה. העדר נותר – ללא רועה. הפכנו
סגיב כהן שר הרהורי אהבה. כשהיא בוכה, היא לא יפה, אומר השיר הישן. כאן – כשהיא בוכה, הוא מגיב בשתיקה. מה הקונפליקט? מצד אחד נמנע לחבק מחשש ל"התרסקות" נוספת. מצד שני, אחרי כל הכאב הקשה – קשה לו לוותר/ לשחרר.
אין שלמות בחיים. במשאת הנפש שנקראת אהבה – מתגלים סדקים, וכשמדובר בנפש – רמת הפגיעות מגיעה עד משברים בלתי נמנעים. גם כך ימשיכו לחפש אותה כי היא מושא של תשוקה בלתי נלאית. סגיב כהן מעמת את עצמו מולה בכניעה גדולה:
אז מה הוא רוצה? להישאר האיש הכי בודד בעולם, להצדיק את התואר "מלך הבריחות" או לנסות להתקרב אליה מחדש בלי כל הסיפור של הגעגועים ולהישאר במצב של "מתחיל להתפקח"? סגיב כהן ישיב-ישכיב עצמו על ספת הפסיכולוג, לחלוק שגרת התסכולים הנדושים.
נכון: על הנייר עוד שיר כאב-אהבה שלא ייכנס לרשימת השירים שמציגים כדוגמאות מופת בסדנאות לכתיבת שירים. מצד שני המנגינה העגולה והנגישה, הסלסול הבהיר והמאופק, הקול הענוג שייכים אך ורק לסגיב כהן. בואו נאמר את הדברים ללא כחל ושרק: סגיב כהן
סוף העונה? אני לא יכול שלא להיזכר בשיר היפהפה של גלי עטרי – "סוף העונה, כל חלון מראה כבר/ את סוף העונה, בלילות כאלה/ היא לא ישנה, משהו עומד באוויר". יכול להיות ששוב עומד משהו באוויר? משהו בוער? יש מצב
"תלוי איך מסתכלים על זה" הוא מצב של חוסר ודאות/ החלטה, של יתכן ש. האם הזמן ירפא חליים? או שכן או שלא. ה"תלוי איך מסתכלים" לא ישנה מצב מורכב. לכל היותר יאפשר מבט של סימן שאלה? סגיב כהן נמצא בעת
סגיב כהן הולך עם מנגינה וקצב פשוטים ורכים המאפיינים את האוריינטציה המלודית הטיפוסית לו כדי לשיר שיר ארס פואטי (התייחסות של האמן לעצמו ולאמנותו) מתובלן בהרהורים על החיים העכשוויים המודרניים. השאלה שמנחה את סגיב – איך שורדים רגשית ויצירתית בעולם שמשתנה בקליק.
הצילו! זו התחושה שקיבלתי מזעקתו של בעז שרעבי. מה קרה? מה כואב לו? מה עובר עליו? בואו נשאל אחרת? ממה הוא פוחד, שהוא זועק "שמחה אנא עזרי לי קצת לברוח"? שרעבי מחפש מקום בטוח, שקט, להיות פתוח, להשתחרר מכבלים של עצבות,
עופר פורטוגלי המליץ לקהל בזאפה לרכוש את האלבום הטרי שלשמו התכנסנו. האם יקנו? תלוי את מי שואלים. טהרן הג'אז עלול לעקם אף. לחובבי מגמת הקרוס-אובר במוסיקה היו יותר מכמה רגעי איכות בשילובים של שיר ישראלי, ג'אז, סול וגוספל. לפני שאחזור
גלי עטרי מייחלת לשובה של "קרן אור" שהיא התגלמות הטוב הטוטאלי, שנראית פתאום "עייפה". לפי השיר הוא מושיעה "נשמות אבודות", מרגיעה "מחשבות עצובות", "מפרקת רגעים של קדרות" "מחבקת נפש" ואף מחוללת ניסים. והנה, קרן האור הזו נמצאת מול "ענן אפל"
אביגדור קהלני, תת אלוף במילואים, כתב שיר אהבה כמו תלמיד מצטיין בסדנא לכתיבת שירה. הדימויים, החריזה כמו לפי הספר. "את כמו הרוח המלטפת את המים/ ואני לך כמו נשר השומר מן השמים". וגם: "ובשתי ידייך נגעת בכל חיינו/ ובחוט זהב
אז מה בדיוק היה הערב הזה? חגיגת לסיכום 40 שנוות קריירה? אירוע מיוחד לציון הופעה ראשונה בקיסריה? לפי רשימת השירים – סיכום. גלי עטרי הלכה על הדה-בסט-אופ. מהאלבום החדש הגיע שיר אחד בלבד – "אהבה למרחקים ארוכים". במהלך הערב היא
סגיב כהן לוחץ על הדוושה. משגר אלבום סולו חדש במקביל לאלבום המשותף עם דקלון. מה דחוף? לא חושש מהתנגשות מסחרית? ואולי יש כאן מאמץ לנצל הזדמנות להתיישר על מסלול אמצע דרך ידידותי למשתמש. האלבום הוא מעין מאסף של שירים. מכיל שתי גרסאות כיסוי
ריטה מתפלספת. מה הם החיים, אם לא רגעי האהבה שהבנאדם צבר משך חייו. עבר סערות וטלטלות, אבל הכל מסתכם ב"רגע אחד מושלם". השאיפה היא לעצור את הזרימה ולהיזכר ברגעי האמת בתמימות האופיינית לילדים. ("אהבנו כמו ילדים" – הומאז' ל"פנים אל
חגים בפתח. תפילות חוברות לפיוטים.קול השירה המסורתית באוויר.. סגיב כהן חוזר הביתה, למקורות המוסיקה של אבותיו בהפקה עכשווית. הוא יוכיח שזה אפשרי בלי לפזול לסלולר, חתונות, נוקיות. לא מתמזרח בנוסחי הקונפקציה החדשים. משתרש. מכה שורשים מחדש. אותנטי. נושם תימנית. האקצנט
אצלנו אוהבים סיכומים, תארים, מנצחים. אצלנו אוהבים מלכים ומלכות חדשים. למעשה – טבע האדם. סוף שנה – ומסכמים. כל השנה חיים לפי לוח לועזי. פתאום, לקראת ראש השנה מציצים לעיתון ולומדים שאו-טו-טו תכלה תשע"א. מי אמר בשנה שעברה במו פיו – תשע"א?
איך המוסיקה הים-תיכונית מחלחלת לכוכב של נתן זך ומתי כספי. סגיב כהן העז. התוצאה: הכוכב מנצנץ מחדש במסגרת הפרויקט "2 צדדים למטבע". אחד מהלחנים היפים ביותר לאחד השירים הקצרים ביותר בשירה העברית. 22 מילים בלבד מתארות סיטואציה של מתבונן בשמיים
"אורות" של אברהם טל פותח. אחר-כך "אה אה אה" של אפרת גוש. הדג נחש עם "נחמה". באוספים כאלה המתאבנים הן בדרך כלל הלהיטים הכי גדולים, כלומר הכי מושמעים והכי מורדים. איך באמת נקבע הסדר? שלומי שבת עם "מה ששלי שלך"
היה רגע שסגיב כהן ביקש ריכוז מהקהל. אולי חש, שרחש הברברת שעלה משולחנות המבלים, עלול להרוס לו. נדמה לי שזה קרה בשיר "תן ברכה" מתוך אלבומו החדש "הרגע". סיפר כי השיר נכתב על רקע הפער בין ציפיות למציאות: הבנאדם מחכה כל
