שנתרגם? "הלוואי שיכולתי לשכוח את הלילה ההוא/ אהבת אותי כאילו הייתי האהבה עצמה/ מוזיקה וחיים נוטפים ממך/ לא יכולת לתת לי ללכת לישון/ לא יכולתי לתת לך ללכת בכלל/ היית צריך שאשאר במוזה/ צריך שאשאר ערה/ ולהמשיך לבעור, להמשיך לבעור,
עוד קינת אכזבה של מקוננת מבואסת שסוגרת חשבון עם מי שהיה איתה. ספק אשמה עצמית שהיא לוקחת על עצמה, בעיקר שולחת כתב אשמה אליו על מצע תסכול ("אחרי כל מה שעשיתי בשבילך"), סף הרמת ידיים ("אולי פשוט הפסדנו במשחק") וגם
אביגייל רוז שרה את אחד הסטנדרטים המוכרים והיפים ביותר של הג'אז והבוסה נובה. "קורקובדו" (הר בריו דה ז'נרו, עליו ניצב אחד הפסלים הגדולים ביותר של ישו) שהלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים, התפרסם לראשונה בביצוע של אסטרוד ז'ילברטו בליווי הסקסופוניסט סטן גץ
בהשוואה לא גסה, אנריקה איגלסיאס הוא אקווילנט של הפופ ים תיכוני של הפופ הספרדי הנפוץ. זו אינה מוסיקה לטינית שורשית כמו שהלהיטים הים תיכוניים באזורנו אינם מוסיקה מזרחית שורשית. השירים שלו לוקחים הישר אל אולם החתונות/ רחבות הריקודים בטקסטים. אין
כשקובי אפללו מתפייט, המנגינה מתאהבת במילים, ולהיפך. מאיה אברהם הלכה שבי אחרי מילותיו. יש לה סלסול מסוגנן, נעים הליכות, שמעדן מילות מצוקת הגעגוע לאהובה – "דמעה שחודרת את הבדידות", "שתיקה מספרת את הטעות", "כל האמת בעולמך כזריחתה של השקיעה", "איך
