סינגלי חדשים

יכולים לשאול: עכשיו הוא נזכר שאין אצלנו מה שנקרא "זמר מחאה" אחד לרפואה, כזה שיהיה פה לכל החבר'ה שלימדו אותם שטוב למות בעד אדמה. באיחור של ככה וכמה עשרות שנים, מציע אריק ברמן שיר מחאה סטייל שנות שישים טוב לכל

יש עתיד יפה למיינסטרים הים-תיכוני המקומי. לא צריך לחפש אותו בנרות. הוא כאן ועכשיו. יובל דיין מסמנת גבולות חדשים יפים. קול נמוך, לא מנעד מרשים, אבל הטון האפלולי משדר את סיפור ההשלמה הכואבת עם מציאות של הכרה בכשלון האהבה, למרות

כרגיל, עמיר בניון מאתגר. אני חופר כדי לרדת אליו. מצד המוסיקה – זה הוא: המנגינה, הקצב, הקול הדרמטי שנוסק באותו טון נשמה שמנסה לגעת בספירה אחרת. אבל נדמה לי שהטקסט כאן הוא ה"סיפור". אנסה לבדוק על מה הוא חופר: בניון