געגועים לילדות שכיחים אצל כותבי שירים. באידיאליזציה כזו – קל מאוד ללכת לכיוון של – אז הכול היה טוב. "היינו מנגנים/ אף אחד לא שומע / לומדים שירים מבחוץ/ במקלט אטום/ כאן לא יפגע בי כלום". הכמיהה לשלמות הזו היא
טיפות גשם בחלון מזמינות עצבות. מה קרה? היא אוהבת ומתפרקת. זועקת מפנים. מבחוץ – מחייכת. הוא מביט בה ושותק. אדיש. היא במצב של טרום התמוטטות. עוד סיפור על יחסים. במה הוא מיוחד? לא מיוחד. שגרתי. גם המילים אינן חושפות יוצרת
שיר רגש שמציג את שיר לוי באחת הפסגות שלו, באינטונציה יפהפייה. בהבעה טעונת נשמה. קרא עוד
רואים לה בעיניים. נכון יותר: הדובר בשיר רואה לה בעיניים. הוא קורא אותה ומשתתף בצערה. לא רק משתתף בצערה, אלא מספק לה טיפ פסיכולוגי שימושי: תני לעצמך לבכות כי "אין שום סיבה להחזיק את זה". כפיר בן ליש שר את
