אביב גדג’ שר: "לא חשבתי שאמות צעיר כול-כך, שאהיה לבד כול-כך, הם הרגו אותך לאט לאט, אולי אני איבדתי כול תחושה, חושב שאני עף, ואני בעצם על הרצפה, אז שותה את הגשם המלוח, מסומם מהים או שיכור מהרוח". השיר נקרא
איזו אידאליזציה של יחסי אהבה. שיר שלוקח אל פסטורליה תרתי משמע. אור, הרבה אור, קולות קוקיה. טוותה אותו באהבה, שמרה עליו מכל משמר, עטפה אותו בחלום מתוק. אומר מיד. הבנאדם רואה את הטוב שבחיים, ואני נזכר בגעגועים מוצדקים ב"אני שוכב
זיהיתם נכונה: דן תורן על תקן בוב דילן. פולק שנות השישים. צליל מיתרים אקוסטי ומפוחית. גם הסולם המוסיקלי לוקח לשם. כמה פשוט ויעיל לחזור לשורשים אמריקניים מהמאה העשרים כדי להשמיע דברי מחאה ישראלים במאה העשרים ואחת. דן תורן נאחז במוסיקה
הוא מוכן לקבל את האהובה שחזרה בלי לשאול שאלות. לשחק בה כבצעצוע ששב מתיקון. חיים לרוז הפיק את השיר "כשתחזרי", הפותח את אלבומו השלישי של עדי מדנס. העובדה שאתה הולך לבלות עם מדנס לאורך 18 שירים, כמעט גורמת לך לנטוש
