אריק איינשטיין ישב בזמנו על המים בסאן פרנציסקו, הרגיש רחוק וסבבה, אבל בסופו של דבר התגעגע הביתה. עטר מיינר יושב על המים סיני , ולא רוצה הביתה. שחררו אותו. מה ששלו שלו, מה שאיתו איתו. יש לו גם סיבה לאהוב
בקולה הרוטט והנרגש, הגר אנוש הזכירה לי את רות דולורס וייס. כמו אצל וייס – הטון הפנימי חזק הרבה יותר מאשר זה הבוקע ממיתרי גרונה. זה כמעט כל הסיפור. שומעים בסאבטקסט את תוגתה העמוקה, כאילו זה מקור מעייניה השיריים. השיר על מצוקה
היפ הופ הוא הבלוז המודרני. שפוך צרות ותסכול כפי יכולתך, אבל אל תשכח שאתה בז'אנר בידורי. הקהל לא ממש יקח ללב ולריאות. גם אורטגה מבין, שהביאוס לא יכול ללכת בלי קולות נשיים שמימיים ארוזים במלודיה יפה. הטקסט? שגיאות של כתיב
