עיבוד – אלדד ציטרין וניר מיימון

זו שנותנת לו אוויר לעוד שנים. לא מילים יבטאו את התחושה שלו כלפיה. היא נשארת במבטים ללא מילים, באישונים, ברגעים הפשוטים, בשקט, בצלילים. אלדד ציטרין  מלא בה (בתחושה), מתרגם אותה למנגינה שנוגעת ומגעת, לצלילי פסנתר נוגים, ואם תקשיבו גם לגרסת

אלדד ציטרין שר על נתק בתקשורת בינו ובינה. ההתנהגות שלה משתקת אותו, ההתבוננות בתנועותיה משבשת מחשבותיו, גורמת לאובדן הזהות העצמית שלו, מחרבת את בטחונו העצמי. אפילו אינו מסוגל לדבר. אלדד ציטרין שר את השיר בגוף שני כפונה אליה. תחושת הניכור