השיר גורם לך לחפש בביוגרפיה של עידן רפאל חביב עדויות למוצאו הצרפתי. עד לכתיבת שורות אלו לא מצאתי. לפי הקומוניקט שנשלח, הלחן לא ידע לקבל טקסט בעברית. זה הרגיש לו שאנסון צרפתי. האמת? גם לי זה מרגיש לגמרי שאנסון צרפתי באוריינטציה הכי
אם מחלקים את המוסיקה לשירי קיץ ולשירי חורף, האלבום של עידן רפאל חביב אינו יוצא בעונה הנכונה. הוא מתחיל במשפט – "השגרה רובצת עלי כמו עופרת" בשיר המתאר את קולות הנושמים במרתפים. הם רוצים לאהוב, אבל לומדים להרפות. השיר רווי דימויים על
עידן רפאל חביב משתף את הטבע, כשהוא שר על יחסים בינו ובינה. הרוח הקרה, השמש, הפרחים, הציפורים, עננים, כוכבים, הירח. גם ילדים תמים גויסו לצורך התובנה. הם נקיים מאותם מטענים שמהווים מכשול אצל המבוגרים. חביב אינו יכול לנתק את הסביבה
לעידן רפאל חביב יש טון מלנכולי ייחודי שרץ לפניו כמעט ללא גוונים. שומעים את תוגתו, מתחברים לאווירה, עוד לפני שנכנסים לסיפור. הסיפור? אהבה שאינה מתגשמת. הצד שלה. הצד שלו. מרחק שמייצר תחושות, פחדים ספקות. "להיות איתה או לא להיות?" משתמש הכותב
ניכנס לאווירת המסתורין שמפזר עידן רפאל חביב. התמונה חורפית אירופאית. שלג ופתיתים שהופכים מטפוריים – פתיתי שלג שנתפסים בעדינות על הגגות ו"פתיתי סודות". העדינות בה יורדים הפתיתים משולה לעדינותם של סודות = נשיקות בהקשר סודי. בתוך התמונה הזו "קם זאב
