עדן מאירי דוחס לשיר מבט על "החיים" בעידן הזה ("לאן כולם רצים?") על אנשים חלשים ש"מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות" (משפט סתמי), וגם נוגע ב.. פסיכולוגים ש"עובדים שעות נוספות" , ומכאן הוא גולש לאהובת ליבו , מציע לה לשכה
מה קרה לרביב כנר שהוא לא יכול לנשום? אני לא ממש מתעניין במה שעובר עליו בפועל, אבל יש תחושה של קו ייצור המספק שירי סבל וכאב לזמרים. מה הבעיה שלו? "השקט צורח מתוך חלום"? מצד שני – מחפש משהו ש
חביב שאשא מזהה ביפה שלו תכונות כמו "חוצפה ישראלית" וטעם מוזיקלי שגורם לו להתחבר אליה – "שירים בערבית עושים בלב שלך חם", וגם משהו שמדליק אותו כמו "היא רוקדת על החול".והוא – הלב שלו נשפך כמו אלכוהול, יענו על תדר
"מרוב קלישאות יוצא שיר"? זה מה שיש לאוהב להגיד לאהובה? עדיף שלא ידבר. לא בטוח שהיא תבין מה הוא רוצה מחייה. אכן: "תביני אנ'לא איזה איש של מילים". גם מי שכתבו לדניאל ג'מל אינם בדיוק "אנשי המילים" לשירים מקוריים חדשים. כל
איך אפשר בכלל לדבר על אהבה, כש"הרכבת" כבר "ברחה", כש"הכל" לא בסדר כבר שנים, וש"הסוף צוחק בחדר". למה צוחק? אולי בוכה. אה, התכוונו כנראה לצחוק לאיד. הגבר בשיר בכל זאת נותן לה "רגע לחשוב, להבין את המצב". מה יש לחשוב?
והשאלה היא: איך הוא יודע שדנה צחקה בהולנד – אם הוא אינו יודע "בגלל מה" או "בשביל מה" צחקה, כלומר את סיבת הצחוק או תכלית הצחוק. יכול להיות שהיא כתבה לו בגלויה, שהיא צחקה נורא בהולנד, אבל תספר לו רק
