מאחורי ישבו שתי נשים, שחיכו בציפייה דרוכה ל"מאיה". מבחינתן, מופע של שלום חנוך ללא "מאיה" אינו מופע של שלום חנוך. ברוב השירים האחרים הן פטפטו, מה שגרם לי להעיר להן. "חוצפן", צעק עלי הגברתן שישב ביניהן. "מי אתה ש…" שתקתי.
פעם שלישית שאני שומע את היפנית האלהית אצלנו, ומהפעם הזו קשה להירגע. פסנתרנית כזו לא שמעתם. הירומי אוהרה (Hiromi Uehara) היא פצצת כישרון, כולה יצירתיות אנרגטית, מציבה רף חדש גבוה מאוד מול הפרמטרים הקונבנציונליים של נגינת פסנתר הג'אז, בנגינה שיש בה
"איך תחזור אם לא תדע/ לאן לחזור/ לאן לחזור/לאן" רונה קינן יושבת על במה קטנה במרכז הבמה הגדולה, תזמורת מאחור, שרה את המשפט הזה הכי עצוב, הכי מופנם. קטע קצר שפותח את יצירתה החדשה, "שירים ליואל", אלבום המספר סיפור חיים
