אדם יודע כשקיצו קרב
מצד אחד הידיעה והמודעות הכל-אנושית שאין לערער עליה על קץ החיים – שהיא מוסכמת. מצד אחר – הידיעה האישית על המוות "מותי לא בא לי לפתע ולא כאחד האדם" וגם ההשלמה האישית ואפילו הנחמה – "היה שלום עולם נחמד קטן
29/04/2012
מצד אחד הידיעה והמודעות הכל-אנושית שאין לערער עליה על קץ החיים – שהיא מוסכמת. מצד אחר – הידיעה האישית על המוות "מותי לא בא לי לפתע ולא כאחד האדם" וגם ההשלמה האישית ואפילו הנחמה – "היה שלום עולם נחמד קטן
דנה ברגר בחרה להפוך את סערת הנפש שבין מציאות להזיה למלודרמה שעולה ומטפסת לשיא. השאלה הנצחית והלא פשוטה: האם זו המוסיקה שהטקסט (הלא מוסיקלי) המתין לה? יזהר פרונט השתמש בז'רגון צבאי כדי לתאר הזיותיו הקשות: "טעונים חומר נפץ", "אני מעכב
שלמה גרוניך מספר כי השיר הצית אותו, דווקא משום שהוא – כמי ששייך למשפחת השכול (אחיו נפל ב-73) לא רצה ללכת על שיר עצוב וקודר. חיפש להתעלות מעל השכול. השיר יפה בפשטותו. עשר שורות של תמונת טבע שהכותב (שלמה בריילובסקי)
פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" יצר צורך למצוא טקסטים של נופלים כדי להלחינם. יש כאן לעיתים משהו מאולץ, כי מות הבן, הרצון להעלות את זכרו הם הטריגר לפשפש בכתביו כדי שיימצא להם מלחין ומבצעים גואלים. הזיכרון הוא שמתווה את הפרויקט.