צח דרורי

שירים ישראלים - הגדולים ביותר

הדס קליינמן אביב בכר סירת מפרש

למה דואט? הרי השיר מושר מנקודת מבטו, לא מבטה. הוא המתבונן וחוקר אהבתו השבירה אליה. הוא הנווד בעולמה. הוא שמנסה לקרוא אותה מבעד לדמעותיה. אז למה בשניים? שננסה תשובה? קולה הוא כמו בן לוויה, מצטרף לתחושת הצער והנחמה. גם: מבחינת

ענת מלמוד ניגון
שירים ישראלים - הגדולים ביותר

ענת מלמוד ניגון

ענת מלמוד מתארת מטפורית מצבים שונים של השפעה, שינוי, ניגודים. היא שרה על דיבור שישנה ניגון, מילה שתרפא מכאוב, זמן שיוציא כאבים לאור. מול הפירוט המופשט היא מציבה בבית אחד את עצמה ומדגישה את האור שיפשיר את הקור: "יש עיניים

מוסיקה ישראלית

קובי ליליאן ויעל קראוס בין ההריסות

מטפורת ההריסות בשיר מובילה אל שבילי הזכרונות ההרוסים. כמו שאתם מוצאים את עצמכם זוכרים עד כמה נפלא היתה האהבה ההיא, באותה נשימה לא מצליחים להתגבר על הצביטה כמה כואב היא הפכה להיות. מה עושים עם העומס הרגשי הזה, איך משחררים

טל רמון העתיד מאחר
מוסיקה ישראלית

טל רמון העתיד מאחר

טל רמון כתב חלום. שר אותו ברגש הומה, בלי דרמה. חרישי כמו בחלום.  פריטת הרצון על מיתרי הנשמה, קול הילד הפנימי, שמשווע לעולם טוב מזה שאנו חיים בו. תחשבו כמה האינדיווידאל עשוי היה לשנות מציאות אילו חלומותיו היו מתגשמים. השינוי

קובי ליליאן עדיין איני בשל לאהבה
מוסיקה ישראלית

קובי ליליאן עדיין איני בשל לאהבה

אהבה נוסח נתן זך? תעלעלו בשיר ללא מנגינה: זך עוסק באהבה בהיבט פרדוקסלי שבין אינטלקט לרגש  בין הרצון לדייק כל כך לבין חוסר היכולת לאמוד את הדברים, למדוד אותם, ללכד אותם לסך כלשהו. הוא עדיין "מתכונן לאהבה" כי "קשה להתכונן

מוסיקה ישראלית

טל רמון אהבה

בואו נדבר על אהבה – מבקש טל רמון. נכון יותר – נתחקר אהבה מהי.  רמון מאניש ומתשאל אותה, מה היא רוצה. מבקש לרדת למערכת יחסיו איתה, מה הוא נותן לה ומה הוא מחסיר. ואפשר גם לפרשן: מה יודע עליה ומה

יובל גולדנברג שבתי הביתה
מוסיקה ישראלית

יובל גולדנברג שבתי הביתה

יובל גולדנברג סובבת סביב שעה של רחמים, חסד, הודיה, שיבה הביתה מגלות רחוקה. מהו הסיפור שלה?  אפשר לצאת מהנחה, כי לא מדובר במשהו קונקרטי, אלא בתחושת הארה. זו יכולה להיות התגלות, מגע אלוהי, מודעות רוחנית. המטפורה מובילה למהות חיים: השיבה

אפרת גורן אור שייכנס
מוסיקה ישראלית

אפרת גורן אור שייכנס

לבבות שבורים מולידים שירים. מה היתה יוצרי המוסיקה עושה בלעדיהם. לאפרת גורן יש שבר (סדק)  שגדל, והיא שואלת את העזר שכנגד –  "מתי כבר נגמל/ משקר דל, מעיוורון, מלב רעוע?". השאלה אינה שאלה של זמן (מתי) אלא של זה היתכנות.

אפרת גורן
מוסיקה ישראלית

אפרת גורן – ער בחלום הזה

כתיבת שיר בגוף שני (אתה), כשהכותב/כותבת מתכוונים לגוף ראשון יחיד או רבים – הפכה לשון שגורה בפי כל, אבל בדרך כלל נשמעת שבלונית, לא מקורית, א-פואטית  ואף מייגעת. אפרת גורן מנסה לשדר אמת חיים על הפער בין חלום למציאות, בין

טל רמון - עוד לא נגמר
מוסיקה ישראלית

עוד לא נגמר

הבור גדול.  הוא משתוקק למלא אותו, ששנת הבצורת תחלוף. טל רמון מבקש לחבור לשניה למקור מים חיים  בשדות הזיכרון. החסר מיצר יובש. זה יכול להיות אף חלום שייטמן בשדות הזיכרון. לפחות מהבחינה הזו – הכמיהה גורמת לתחושה ש"עוד לא נגמר".

מוסיקה ישראלית

עורב שחור

בתרבויות רבות מקשרים בין עורבים לבין מוות וכוחות אפלים. בתרבויות רבות – עורב שחור מסמל חוכמה. אחרי מה שמשפחתו עברה סביר להניח לאיזה עורב טל רמון מתכוון. אלא מה: הפניה אליו בגוף שני ב"בוקר טוב" אינה מסמנת משהו קודר, אלא

נפתלי אלטר ראיון עם יוסי חרסונסקי
טרום מופע

נפתלי אלטר שר אסי דיין. ראיון

כחמש שנים אחרי מותו, אסי דיין חוזר דרך המוסיקה של נפתלי אלטר. הערב שיועלה ב-16.11 בפסטיבל הפסנתר באולם קאופמן במוזיאון ת"א נולד מתוך געגועים. שאותם מתאר אלטר כ"אין סופיים וחסרי מזור". אסי דיין השאיר טקסטים מהסוג שהיום קוראים להם "בלוגים",

לפיד - פוליטיקה
מוסיקה ישראלית

פוליטיקה

לפיד וולדנברג מכניס אותנו לשיר דרך בית שימוש, משתינים ומחרבנים בכל מובן ישיר ומטפורי (ראו קליפ) זה מה הוא חושב על פוליטיקה. חסרה לי סצנת הקאה. אפשר להקים מפלגה עם המחשבות האלו. אני שומע את השיר ביום הבחירות מועד ב'. לא

עלמה דניאל - הסכר
מוסיקה ישראלית

הסכר

עלמה דניאל מחזקת את הנרטיב שלה באמצעות שיר של יונה וולך. המוטיב שמוביל הוא סכר. סכר נועד לחסום נתיב מים כדי לשלוט בהם. החיבור בין השירים מעיד על חשש. המטפורה נועדה להצביע על מצב  כאוטי ואנדרלומוסי שבו "הבדידות מציפה".  הסכר

לאה שבת - ילדה אהובה
מוסיקה ישראלית

ילדה אהובה

מאין יגיע אושרה של הילדה שבגרה, מאין יגיע עזרה של מי שחרדה לעתידה?  – "ועכשיו שבגרת ניצת בי העצב/ מי יהיה לצידך, מי ישמור צעדך?" מלכי בן ימין טפרברג כתבה מעין מכתב של אם אוהבת החרדה לבתה, מרגע שהיא עוזבת

נרקיס - תהיה לי בית
מוסיקה ישראלית

תהיה לי בית

נרקיס שרה על בריחה למקום אחר כדי לנסות לשקם את עצמה – "לאסוף חלקים אבודים שהתפזרו מתוך חיי". מתוך חסר ואי ודאות, נולד הרצון להשלים מחדש את הפאזל של חייך, למצוא בית עם שמיים שיכסו על "המון פגמים". כל זה

נרקיס - שדות
מוסיקה ישראלית

שדות

הקול הגבוה מנסה לשדר חוויה עילאית. נרקיס נותנת לדמיון לרוץ במקומה, לייצר מצב היפותטי שאומר   "אין עוד פחד להסתיר". יש מקום לחוות משהו אחר –  טיפוס בהר, ריצה לשדות הפתוחים, רגליים יחפות במים. סוף השיר אומר: זה לא רק

גידי דבוש - כאן טוב
מוסיקה ישראלית

כאן טוב

כשמדברים אהבה מכפילים את מאה שנות בדידות בעשר, ואז חוזרים עד לעייפה על האלף הזה. גידי דבוש אכן מפליג למרחקים בתיאוריו כדי להסיר דאגה מלב האהובה ולהודיע לה באמונה שלמה – "אנחנו שני חצאים של אותה נשמה", מה שאומר שאין

קרן טננבאום - חורף
מוסיקה ישראלית

חורף

מראה הריק, משמע השקט. האם עכשיו היא מוגנת?  האם הלבד יכול להיות מצב טוב יותר? אני עולה על מסלול  של זרם תודעה בנקודה מסוימת על הדרך, ומנסה להבין את השיר מנקודה זו. כל הדרך עד לשם נסתרה מעיני. הטקסט כתוב

ענת מלמוד מולדת
מוסיקה ישראלית

מולדת

ענת מלמוד בחרה בשיר של אברהם שטרן (1907-1942), המכונה "יאיר", לימים מנהיג מחתרת הלח"י, שכולו אהבה לארץ ישראל ומחויבות עמוקה כלפיה. השיר עוסק בקשר שבין אדם, אדמה ודם. הוא מדמה אהבת בשר ודם של טקס-ברית נישואין בין אישה לגבר ליחסי

צמד הפשטות היפה

"לא צריך דבר רק מעט פשטות/ להעביר מילה, לתקן טעות/ ולצלול עמוק, כמה שאפשר כשעיניי פקוחות, שהלב נשבר" הטון נקבע בשיר הראשון של הערב. קולו של אביב בכר שידר רכות נוגה נוגעת ומגעת. הדס קליינמן תצטרף בהמשך. השיר "מטוס", מהשירים היפים

בימים שיעברו עלינו

המנון שמושר לשון רבים מול יחיד. משאלת לב שמבטאת הכמיהה לדברים טובים: "אנחנו בלילות נדע לשאת יותר עצבות רכה, נרוץ מתוך עצמנו אל שדות ילדות" מול היחיד בלשון הווה – "אני כמעט כבר מת מאהבה". ברקע ההנחה היא ש"אלהים מקשיב

השנה הזאת

אנחנו כבר בתשע"ב? ואללה. ממש אקטואלי. אבל זה אינו סתם שיר ראש שנה חנפני. אחרי שאני שומע את נועה גולדנסקי, אני נרגע מעט מהשנה שכבר נכנסה. עם כל הפחד הענק, יש לי הרגשה שאני רוצה להאמין שההרגשה של נועה גולדנסקי

נקודת המפגש

נקודת המפגש שלי עם המוסיקה של צח דרורי היא בנתיב שוליים, דרך צדדית שיורדת מהאוטוסטרדה של המיינסטרים ומחפשת כפר קטן, שבו אתה יכול לעצור את הדהירה הגדולה לשומקום. צח דרורי זורם באפיק בודד, לירי, מינורי ושקט, אינו מצטרף לנחלים אחרים,

סוכריות מזרים

לא יודע בת כמה גולדנסקי, היא בטח לא מספיק קשישה לבטא את ניכורה מהעולם המודרני. מנטאלית היא אפילו חוברת לעולם ישן שאנוכי הכרתי. כבר בשיר הפותח "סוכריות מזרים", מושג מיושן שהורי השתמשו בו ("אל תיקחו סוכריות מזרים") היא מפתיעה בהיבט

דילוג לתוכן