צליל קליפי

בוכה או לא בוכה? מה היא בכלל רוצה? להגיד שכולנו שרוטים? או שכולנו צריכים "להשלים עם כל השריטות" או שהכוונה היא רק לה ולו? כותבי הטקסט רצו להגיד משהו ולא אמרו כמעט כלום. הלחן כיוון את הדואט לאזורי הרגש. מה

שרבבו גם את שמה של שרית חדד לרשימת ששת הכותבים של השיר. האם סיעור המוחות הוליד יצירת מופת? אז ככה: שרית חדד בדרך כלל אינה מזמינה "יצירות מופת" . די לה אם ייצרו עבורה להיט שיתחזק את הקריירה שלה. למה

מצד אחד הרוס בגללה,  עומד להישבר .. מצד אחר – לא מעשן ולא שותה (מצב שאינו מעיד על מצוקה), מצד שלישי מזייף "חיוכים מאושרים" "גאון בלהסתיר בעיות". הוא מכיר את חולשותיו יותר מאלף פסיכולוגים שלא פיצחו את "האופי" שלו. .למשרבטי

הסלסול בשירתה של נרקיס מקרב אותה למסורת נוסחי השירה התימנית. הוא משמש  קישוט יפה שמעורר שמחה משיבת נפש, אבל אינו מתחבר לסיפור של השיר, שהוא במידה מסוימת דרמטי. נרקיס מגלה טפח ומכסה טפחיים במיוחד למאזין שאינו מיודע במידע חוץ טקסטואלי.

כרקוקלי שרות אהבה וחסרונה. "מה יקרה לי אם תבוא אליי" – היא שאלה שמעידה על חסרים במערכת היחסים, המזמרות מדמיינות מצבים שאינם קיימים. החתירה לאהבה מושלמת מייצרת תהיות ודמיון, גם השלמה עם מצבים שיש בהם פשרה. משאלות הדמיון מעידות  כמה

ומה עם קרדיט לרבי נחמן מברסלב על "אין ייאוש בעולם". על הטקסט חתומים שלושה כותבים, ולא זרקו אפילו עצם לרבי נחמן.  נרקיס מנסה למחזר את המוטו שלו. מה יש בה באמירתו זו של רבי נחמן שהפכה לעיקרון המרכזי והמנחה בזרם

עדן מאירי דוחס לשיר מבט על "החיים" בעידן הזה ("לאן כולם רצים?") על אנשים חלשים  ש"מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות" (משפט סתמי), וגם נוגע ב.. פסיכולוגים ש"עובדים שעות נוספות" , ומכאן הוא גולש לאהובת ליבו , מציע לה לשכה

הגר יפת היא הקול שמתפקד נכון לעכשיו כצעקה אחרונה בשוק המיינסטרים הים תיכוני.  שרבטו לה שיר שמושר כמכתב לאהוב שכבר לא איתה. היוצרים עובדים לפי הזמנה. אין בשיר הזה שום דבר מקורי שיבדל אותו מעשרות שירי אהבה-אכזבה-שברון לב שמספקים לזמרות

השיר הזה לא עושה כלום. סיבות: זמר טייס אוטומט מפעיל רגש על בלדת שבור לב כמוה שומעים אינספור חדשות לבקרים. לא המילים , לא השתיקות, לא הדמעות עושות לי משהו. איתי לוי, שופט בהכוכב הבא אינו מפעיל שיפוט עצמי כלשהו

גם אם אתה מצליח לנוע, אתה תקוע. זהו. זה השיר.  שמעתי את צחי הלוי כמה רגעים לפני שראיתי את הכאוס בנתב"ג, סוף יוני. זה ראפ קיטורים על הכל. אנחנו אוהבים לקטר. על המצב, על המדינה, על העבודה, על הילדים, על

חברים, תתחברו לאני הפנימי, מציעה נסרין קדרי על הפתיחה. מה-מי-מו? למה התכוונה המשוררת? לעשות קצת צחוק מהעניין – האני הפנימי אינו נושא לצחוקים – זה האני האמיתי, ללא המסכות והפחדים, ללא הרגשות שמלווים אותנו ביומיום ומכתיבים לי מה לעשות, איך

זה הדייט הכי גרוע שהיה לה בחיים, מאנפפת הזמרת. התעוררה בתחושה של "אפס פרפרים". צליל קליפי, יצרנית להיטים, סיפקה לשחר אדמוני עוד פברוק קליל על יחסים, המתייחס לוידוי של השכנה המתוסכלת – מתבאסת שממול על הדייט שלה.  מה שברור הוא

נוי פדלון היא מ"מ שרית חדד נכון לעכשיו. השירים שהיא בוחרת. הטון שהיא מסלסלת, המוסיקה האוריינאל לייט. גם האוריינטציה הים תיכונית – שירים לשכנה שממול הפגועה מאהבה נכזבת. יש לה את זה. מיינסטרים עממי צפוי. לא מעבר. לא הכי הבנתי

שמה של עדן בן זקן מופיע בקרדיטים על הטקסט. לא ברור אם הוסיפה איזו תובנה לצליל קליפי, שאף היא רשומה עליו. מה שברור הוא שבן זקן  אולי מסייעת למיחזור נוסחה עבשה על מישהי שמתרפקת על אהוב שנטש, שנמצא בזרועותיה של

מה קרה לרביב כנר שהוא לא יכול לנשום? אני לא ממש מתעניין במה שעובר עליו בפועל, אבל יש תחושה של קו ייצור המספק שירי סבל וכאב לזמרים.  מה הבעיה שלו? "השקט צורח מתוך חלום"? מצד שני – מחפש משהו ש

קבלו את המדריך של מוקי לגבר בנושא עניבות. העניבה כמשל. כל הקונוטציות. סמל מעמד. רוצה להיות כמו מלך העולם, אבל מרגיש מחנק. "נהייתי חולה/ חונקים אותי בעניבות". מה האמת שלך? "המצפון שלי מת ועם ישראל חי". הוידוי מציג את הטוב

נרקיס הגיעה לאירוויזיון. זה השיר, המילים והמוסיקה, הכוריאוגרפיה. מקצרים בכמה שניות, מתרגמים לאנגלית,  ויש שיר שנופל בול על דה יורווויז'ן סונג קונטסט. חבל שלא השאירה אותו לשנה הבאה.  בואו נאמר, שנרקיס מבינה שהיא צריכה כמה חטיפי פופ לוהטים לקידום. דממה,

הקליפ מראה את עומר אדם מפזז עם ישבנים נשיים ומתענג על נהיגה במכוניות פאר.זה הראש שלו?  לאן הסיפור שלו הולך? לפי השיר הזה הוא הולך למקום שלפי הערכתו והערכת המטה המסחרי שלו מוביל למקומות טובים – סולד אאוטים מהירים, קהל

למה מצפה רוני דלומי? מה לא בא אליה? מה היא מדמיינת, למה היא מתכוונת? לפי המנגינה, הקצב והביצוע המתלהב – האופק הוא כנראה בהיר מאוד או כמו שאומר השיר האלמותי:  always look on the bright side of life. תתבוננו בקליפ

תביט על עצמך, תסתכל לעצמך בעיניים, תעשה חשבון נפש ותחשוב חיובי כדי לא ליפול. קבלו אימון להעצמה אישית מאת הראל סקעת.  הגשמה עצמית, אהבה?  במסגרת ההדרכה נלמד כי החיים הם ניסוי ותעייה – "אנשים גדולים צומחים מאכזבות קטנות", וזה אחרי

בכתיבה על מאוכזבי אהבה בז'אנר הקרוי "ים תיכוני" יש תבניות טקסט המשמשות מודלים למיחזור. הנה אחת: הגבר מאשים אותה בנפילה, מתקרבן ומתבכיין, קורא לעזרה, מתרכך ("החיים יפים בא לי שפשוט נחיה"), מתגעגע ("זה לא פשוט לישון לבד") ואז מגיע פאנץ'

עדן מאירי מסלסל מנגינת עצב. במקרה של השיר הזה –  חשבון נפש, ככל הנראה על רקע ימי בקשת סליחות. אנשים טועים, הוא תופר את הקרעים "כמו איזה טיפש שמאמין בטוב". רק טיפשים מאמינים בטוב? אבל עזבו את עדן מאירי. מבקש

זה שיר טרום קורונה? פוסט קורונה? לא זה ולא זה. מבחינת ליאור נרקיס לא קרה כלום. הלילה של אתמול הוא הלילה של היום הוא הלילה של מחר. ממשיכים לרקוד. אין דאגות. תביאו את כל היפים והיפות. יהיה בלגן. אז הנה

חביב שאשא מזהה ביפה שלו תכונות כמו "חוצפה ישראלית" וטעם מוזיקלי שגורם לו להתחבר אליה – "שירים בערבית עושים בלב שלך חם", וגם משהו שמדליק אותו כמו "היא רוקדת על החול".והוא – הלב שלו נשפך כמו אלכוהול, יענו על תדר

"מרוב קלישאות יוצא שיר"? זה מה שיש לאוהב להגיד לאהובה? עדיף שלא ידבר. לא בטוח שהיא תבין מה הוא רוצה מחייה. אכן: "תביני אנ'לא איזה איש של מילים". גם מי שכתבו לדניאל ג'מל  אינם בדיוק "אנשי המילים"  לשירים מקוריים חדשים.  כל

איך אפשר בכלל לדבר על אהבה, כש"הרכבת" כבר "ברחה", כש"הכל" לא בסדר כבר שנים,  וש"הסוף צוחק בחדר". למה צוחק? אולי בוכה. אה, התכוונו כנראה לצחוק לאיד. הגבר בשיר בכל זאת נותן לה "רגע לחשוב, להבין את המצב". מה יש לחשוב?

בוכה מול המראה. לא נרדמת. נשברת. הבדידות. הדמעות. היין. הבושם. מי שיאמר, כי התעייף מעומס הקלישאות בשירי אהבה נכזבת – לא אכנס איתו לעימות. אפילו אסכים איתו. צליל קליפי אינה קלף מחדש ברפרטואר של שירי מימון. מזמרת מצוינת שנמצאת בטופ

הסטטיסטיקה לבטח תגלה שרוב השירים המתנגנים על הגלים הים תיכוניים עוסקים בשבורים ובשבורות לב. הזמרים והזמרות מנסים לא לטבוע בים הדמעות שיוצרת הבדידות לאחר נטישת האהוב. נסרין קדרי נמצאת הפעם בקבוצה הזו, מתרגשת, מתחננת, מקנאת לגבר שנמצא ככל הנראה עם