בשנים האחרונות אני בוחר להאזין למוסיקה ברדיו לא לפי המגיש או השדרן שלה. מוסיקה היא כבר מזמן מוצר רנדומלי, שאתה צורך לפי צרכים אישיים מידיים, ובעיקר כשאני בפקקים: לוחץ על כפתור ועל עוד כפתור – אולי אגלה את שעת השידור,
"גוד איבנינג, זהו ויליס קונובר מוושינגטון די.סי, עם מוסיקה מיו.אס. איי, דה וויס אוף אמריקה מציג את הביג באנדס". הבריטון עמוק, פריך, עשיר. הצלילים נשמעים עמומים, קצת מרוחקים, לעיתים מתפוגגים. הג'אז הראשון בחיי בקע מרדיו מנורות "פילקו" בבית הורי. הוא
בכתבה ששודרה בערוץ 10 תחת הכותרת "האם גלגל"צ מפלה זמרים", טען הזמר דודו אהרון, שהתחנה מפלה אותו לרעה. "תחנה הממומנת מכספי הציבור לא משמיעה את דודו אהרון עושה עוול לקהל שלי", אמר. בין הכועסים הנוספים, שאיימו להחרים את התחנה היו
