רון בונקר

הפי ברסדיי מיכה שטרית חוגג 60
הופעות

הפי ברסדיי מיכה שטרית חוגג 60

איך תעשיית המוסיקה הייתה חוגגת ללא מספרים. יום הולדת 60 הוא סיבה טובה לחגיגה במיוחד אם אתה מיכה שטרית, ולחברים האורחים שלך קוראים אביב גפן, נינט, יזהר אשדות, ברי סחרוף וארקדי דוכין. צהרי שישי היכל התרבות ת"א. "סולד אאוט", השיב

אסף ארליך - ככה בטוח
מוסיקה ישראלית

ככה בטוח

החיים הם מסלול לא בטוח. אתה לא מוגן, לא מאובטח, ערבים יהודים – מציאות עגומה,  אפילו האמת אינה חשובה (זקוקה לרחמים) אז מה? אהבה? ממש ככה. הראש לא יודע מה קורה, לא נשארים על הרצפה. מהיום  שנכנסה ללב – לא

יענקל'ה רוטבליט צילום מרגלית חרסונסקי
הופעות

השקת האלבום החדש

המופע  נפתח ב"נגמרה המסיבה" (רוטבליט-קראוס) בשירת אקפלה. זו הפעם האחרונה שחברי "החצר האחורית" עמדו על הבמה מוארים בתאורת עומק אחורית ושרו "החלום היה גדול / יותר מכל שבריו / המחר של האתמול / מתבזבז עכשיו". לאחר מכן התיישבו. רק המשורר קם לעיתים להקריא

Magi ולאה אברהם דבקה רפיח
מוסיקה ישראלית

דבקה רפיח

"דבקה רפיח" של עמנואל זמיר עכשיו? מה הניע את מי שמכונה Magi (למה באנגלית?) לגייס את לאה אברהם, הרקדנית, הכוריאוגרפית והזמרת מלהקת "ענבל" ו"בת שבע" לצורך שיר הרועים הישן, שעד היום זכה למעלה מעשרה ביצועים מוקלטים (עופר כלף, יהודית רביץ, שלומית

הופעות

אביב גדג' שרף אורנים השקת האלבום

יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה  להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.

מאור פרץ - אבן גיר
מוסיקה ישראלית

אבן גיר

הרהורי מצוקה קיומית מטריפה מגיעים בזרם תודעה של התפקחות שפויה של אמן-זמר שיודע מנין בא, אך לא יודע מה מעכב/ מבלבל אותו ומגיע למסקנה עתידית. הרצון הגדול הוא להשתחרר מהקיים הלא-טוב,  להילחם בשיטה להתחיל מחדש, לקפוץ מהמכונית להתגלגל לתעלה, ואז

גדי רונן אומרים שזה אתה
מוסיקה ישראלית

אומרים שזה אתה

החולשה, תחושת האבדון שמכרסמת בנפש, מובילה גם לתובנה של – אם אין אני לי מי לי. גדי רונן, חבר להקת "החצר האחורית" ובעבר "דבק", מזמר את התובנה בבהירות מחשבה בצליל אקוסטי בקצב שאינו ממהר לשומקום, במבנה מוסיקלי סולידי. המיוחד בהבעה

ההופעה לרגל השקת האלבום

בסוף הערב, אחרי 17 שירים, נשמתי לרווחה. יצאתי לאוויר הקר והגשום בהרגשה שלא אבדה תקוותנו, שבתוך הג'יפה התרבותית יש איים שכדאי להגיע אליהם ולא דרך הזרם המרכזי. "החצר האחורית" היא אי בודד של מוסיקת רוק שאינה עושה חשבון לאף אחד.

דילוג לתוכן