מינימל לנצח. חוזה לכל החיים עם הקהל המקומי. 39 שנה אחרי שבאה לאוויר העולם, מינימל קומפקט רושמת שיאי הצלחה חדשים. זו כבר פופולריות שמתגלגלת מדור לדור. במוסיקה שלה, מינימל קומפקט היא מהלהקות הפחות ישראליות, שיצאו מישראל לרעות בשדות הרוק. בתחילת השמונים למוסיקה
שתיים בלילה. שיחות מהבטן, השיגעון שחוזר אליה. חלומות שסוגרים עליה. לפני שהגעתי לרידינג 3, שמעתי את "כמו בהתחלה", השיר שפותח את האלבום החדש, כמו גם את המופע. דנה לפידות תישאר כמעט לאורך כל המופע על תדר תחושתי גבוה. קול טוב,
אוכל, שתייה, סלבס, אנשי הז'אנר, צלמי פאפרצי. השקיעו כדי שהופעת ההשקה של עדן בן זקן לתקשורת תהפוך לאירוע חגיגי. לא הייתי צריך תשעה שירים כדי להבין, שכלת השמחה עצמה עדיין אינה מוכנה למעמד המתוקשר ולחגיגה הגדולה. אקס פקטור מאחוריה, לא מעט
בהזמנה נכתב "אירוע פרטי סגור לתקשורת,לקולגות ומקורבים במועדון רידינג בנמל ת"א". אחרי כשעה וחצי המתנה, הבנתי כי הוא סגור לסלבריטאי ביצת הז'אנר ("קולגות ומקורבים" ) .שני די ג'אים הרעישו עולמות כאילו אנחנו בחתונה ישראלית עם מיני מיקסים של שרית חדד
"באד פלאס" יהיו תמיד הג'אז האלטרנטיבי, כי הם אינם מפסיקים להמציא עצמם מחדש. כחמש עשרה שנים עסוקים חברי השלישייה בשבירת כל הקונבנציות של הג'אז המסורתי באופן בלתי מתפשר, למעשה מאז הגרסה שלהם ל – Smells Like Teen Spirit ועד העיבוד
ממה אני נסער יותר – מלהקת אורפנד לנד או מהקהל המוטרף שלה? אחרי שעתיים סוערות ומיוזעות, עמוסות אורחים, טעונות דציבלים, הייתה לי תחושה שגם חברי אורפנד לנד עדיין ממששים את עצמם כדי להיווכח שהפולחן הזה הוא מציאות ולא חלום. חלק מהקהל כמעט בהתקף אמוק
בחלק הראשון של הערב ניסה דני ליטני להסביר לנו, שהבלוז מוצאו באוקראינה. בלז (עיירה בחבל לבוב) אומר לכם משהו? אה, בלז – בלוז. מתאים לא? שורשים רבותי, שורשים. החידה היחידה שליטני לא פתר – איך הגיע הבלוז מבלז לשיקגו. נו טוב,
שיתוף פעולה נדיר בין שלושה נגנים מובילים בתחומם, הגיטריסט גרג האו (Greg Howe) נגן הבס סטו האם (Stu Hamm) והמתופף דניס צ'מברס (Denis Chambers) ההרכב נולד השנה, וזוהי לו ההופעה השלישית בסך הכל. ההופעה הראשונה הייתה במוסקבה והופעה נוספת נקבעה
אם אייטיז, אז אייטיז. אם פוסט פאנק – אז פוסט פאנק. תמיד עדיף המקור על איזשהו חיקוי, emo אמו-שמימו, ואיאן מקאלאך Ian McCulloch הוא מקור. בגודל טבעי, המשקפיים הכהים, השיער שאם הוא עדיין טבעי – מנופח דיו לצורך שרידות דימוי
לא זוכר כמה פעמים ראיתי את מייסי גריי בארץ (הרבה), אבל בכל הופעה היא חוזרת להזכיר לי: אני פה בשביל לעשות פאקינג גוד טיים. באמריקנית קוראים למה שגריי עושה אנטרטיימנט. פעם שעברה היא הצטיידה במיקרופון מנצנץ. הפעם הוא נראה ורוד.
בתום סיבוב הופעות מצליח שליווה את אלבומו השלישי, "בין קירות ביתי", בוחר עידן רייכל לפתוח את שנת 2011 עם המופע "מנגנים בשקט" במתכונת אינטימית. מדובר במספר הופעות מצומצם שיערכו במועדון רדינג 3. רייכל יבצע את שיריו המוכרים לצד שירים חדשים בגרסאות אקוסטיות.
לג'ון הוקר ג'וניור (58, יליד דטרויט) יש כובע שהוא לא יסיר עד סוף הערב. סמל מסחרי שכזה. גם אבא john lee hooker האגדי חבש כובע שוליים דומה. הוקר ג'וניור ממש בחר לא להיפרד מדמות אביו, אחד מענקי הבלזו של כל
מתיישב בחור בן 27 על הבמה, מכוון גיטרה 7 מיתרים, ומרגע שהאצבעות מתחילות לפרוט, קורה משהו טוטאלי שהוא כמעט מעבר למה שאנחנו מגדירים יכולת אנושית. אני לא מדבר על וירטואוזיות בפריטה, ויאמאנדו קוסטה (Yamandu Costa ) הוא גאון הפריטה המדויקת. מבריק עד מושלם. אני מדבר על נגינה
