אלקנה מרציאנו פרפרים בלילות
. לאלקנה מרציאנו שרבטו משהו על אהבה. לא ברור מה הסיפור? אהבה נכזבת? קנאה? סתם נלחץ? היא הכי משונה אבל גם הכי מיוחדת. בעיה? איך היא מנצחת (באיזה קרב?) והוא מסתנוור? ואחרי הכל הוא אפילו אוהב את הבלאגן והצרות שהיא
. לאלקנה מרציאנו שרבטו משהו על אהבה. לא ברור מה הסיפור? אהבה נכזבת? קנאה? סתם נלחץ? היא הכי משונה אבל גם הכי מיוחדת. בעיה? איך היא מנצחת (באיזה קרב?) והוא מסתנוור? ואחרי הכל הוא אפילו אוהב את הבלאגן והצרות שהיא
מה קורה אצל אליאב זוהר? בדרך אל עצמו נאמרים דברים בגוף ראשון, בגוף שני. מי אומר למי? מה בדיוק קשה? מה מהות הפער בינו ובין מי שאצלה "הכל מואר", איזו אחריות הוא צריך לגלות, ומה מקומה של אמא בעולמו של
האהבה פנים רבות לה. הגר פדאל מנסה לתחקר אותה, ובו בעת לחוות אותה בפניה אל מי שאיתה במעין מכתב אליו. מספרת לו מה היא חשה כשהיא נמצאת איתו, כשעיניהם נפגשות, כשהוא נוגע בכתפה, ועדיין לא בטוחה שהתחושות שהיא חשה כלפיו
אל יווני הוא לא יהיה. אבל כמו מלך – יהיה. והיא – מלכה. נו טוב, בואו נצנן. מלכותו – מלכות עניים, לא ארמון, דירה עם כלב, הכי שכיח, ערך עצמי נמוך, שום תואר, כי החייים בית ספר (די עם הקלישאה הזו), אבל
לרוני דלומי יש טון רך, נוגה ומתרפק. זה, נדמה לי, אזור הנוחות שלה, כשהיא שרה געגועים לזמן עבר בבית שעושה לה טוב, במיוחד הסלון בו היא שרה מול ההורים "שמילאו לי את הקיסריה שבלב", משפט מוזר שאינו תורם לאמינות הטקסט.
סיפור קצר: אלישטיין הלא מוצלח התעקש להיפגש איתה. הציע סרט או פיצה. בסוף זה היה על בקבוק יין ומבט מחורמן. לפני שנכנסו לבית הנטוש, התברר לה שיש לו גראס וכובע עם פנס. זהו. הילה רוח לקחה את הטקסט הכחוש והשיבה בו משב
צער ההעדר פוגש את פלאי הטכנולוגיה. שני שירים חדשים שנמצאו במגרותיו של עוזי חיטמן ז"ל זוכים לחיים לרגל יום הולדתו השישים וכ-8 שנים לאחר מותו. הפשטות היפה היא שמחברת בין 2 בלדות האהבה האלו. עוזי כתב על העולם של אחרי
סיעור מוחות לירי של ישעיהו-פיש-תורג'מן הוביל לטקסט המצוין הזה שאומר "הדרך לחיוך רצופה מעצורים" .טובים השלושה מן האחד. ובאמת – טובים. הזמר מבטא ברטט ריגושי את מילות הגעגועים ההזויות שנשמעות היטב בדיקציה טובה (נקודת זכות אחרי שאוזני שומעות הרבה מאוד