איציק שמלי מערבב מטפורות בשפת יום-יום כדי לבטא תחושותיו: אם היתה אוקיינוס, היה טובע, אם היתה שמש, היה נשרף. למעשה, היה צריך להשתמש ב"אילו" כמילת תנאי בטל, שהרי בסופו של עניין, הקשר הנסיבתי לא התקיים – היא הלכה. אילו היתה
תחושת דז'ה-וו אפפה אותי במהלך ההאזנה לחדש של חוה אלברשטיין, שהוא למעשה שיר ישן שהיא "פיספסה" בזמנה, ועכשיו חזרה אליו. אני מדבר על תחושת מוּכָּרוּת לא זיכרון. דמיון בין שירים ועיבודים במקום שהיינו בו כבר בעבר, בלי שהיינו מודעים לזיכרון הזה. זוהי תחושה שהייתי