שירו הוא כל ישותו, כל מה שהוא, הד שחוזר אליו, כמיהותיו, בת קול של תפילותיו. מעין כוחו. קץ ייסוריו. בא וחוזר. במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה
שלום חנוך ומתי כספי על במה אחת? מה רע? שניים מהיוצרים/ מוסיקאים הגדולים של המוסיקה הישראלית במפגש להיטי הלהיטים שלהם. מה הבעיה? שהקשר הסגנוני ביניהם קלוש? שהקומבינה נשמעת יותר "כלכלית" מאשר "אומנותית"? אז מה? תשאלו את הקהל בסוף הערב. רק
אסף אמדורסקי בחר לעשות קאבר לאחד השירים האלמותיים של שלום חנוך לקראת חגיגות 20 שנה לאלבום "מנועים שקטים" בהיכל התרבות ת"א, בו יתארח חנוך. גרסת כיסוי היא אתגר במיוחד מול הביצועים המקוריים הזכורים לטוב מיהודית רביץ ושלום חנוך עצמו. שיר נפלא
