נכון: שום דבר לא עומד על מקום אחד. אתה חי בעתיד צופן שינויים. Sary, הלא היא שרי נחמיאס, פיינליסטית הכוכב הבא 2 כתבה שיר סביב המילה "כאשר" (When) – מילת זמן מובהקת. תחבירית, המשפטים שבונים את השיר – ממתינים להשלמה
שולחים זמר ריתם נ'בלוז בן 16 לאירוויזיון. לנדב גדג' יש כישרון גדול ללכת על זה עם כל המניירות של הסגנון, יש לו תנועה כמעט אימפולסיבית, ויש לו קול ייחודי. הוא נמצא לגמרי שם. יש לו כישרון מולד. הבעיה: התאמת השיר
מי מרביעיית הגמר – נדב גדג', אביה שושני, איקי לוי והראסטה היברו מן, שרי נחמיאס, הייתם שולחים לאירוויזיון בוינה? אם רגאיי מאחד את כל העולם, כמו שהוא מקפיץ שוב ושוב את השופטים – אז איקי לוי והראסטות שלו – הוא
שאלת הייצוג באירוויזיון מגיעה לשלב הזה. ביצועים ייחודיים, נאמר שבריריים, כמו של נאוה תהילה וולקר אינם באים בחשבון. טעה אראל סקעת כשאמר, כי "מרגיש לו", שהיא ויתרה בביצוע שלה ל"את כמו כולם" של משינה. נראה שסקעת, שבתוכניות האחרונות התמקצע כשופט,
מה קורה כשנותנים לזמרות גדולות שירי אירוויזיון קטנים? הן מנסות להפוך את השירים לשירים גדולים. התוצאה – אמנם שאפתנית ובעיקר יומרנית. היומרה עלולה להרוג. זה מה שארע לשרי נחמיאס בגרסה שלה ל"השקט שנשאר", ששרה שירי מיימון באירוויזיון של 2005. מוקי טען
הריאליטי בהכוכב הבא מעלה הילוך. כיוון שהפורמט מקורי, אפשר לעשות בו ככל העולה על הדעת. הפעם ביקשו מכל מתמודד להקדיש שיר לאדם יקר לו. התוצאה: מסחטת דמעות לתוך הפריים טיים. מניפולציית רגש הרדקור. מוקי היחיד, שלא נסחף בזרם הדמעות. הוא התייחס
אני הולך על נאווה תהילה וולקר (בתמונה) ועל שרי נחמיאס. זהו הגמר, לטעמי האישי, כמובן. בינתיים הסתיים שלב שלב הדו-קרב : 4 השופטים הציעו לכל מתמודד 4 שירים. הבחירה הנכונה קובעת איכות האינטרפרטציה. זהו שלב קריטי במבחן המתמודדים – האם הם מספיק בשלים
האח הגדול נכנס להכוכב הבא. הריאליטי מנצח בגדול. מה שמתרחש בחדר הצדדי של המתמודדים – הופך כמעט עיקר. מצלמים אותם בכל תנוחה. מי עולה לשלב הבא – פחות חשוב. ההדחות אינן מנומקות. זמרות וזמרים מעולים הולכים הביתה, בלי מושג למה
