דן תורן חיבר משפטים קצרים לפואטיקה מהורהרת על דייטים, זוגיות ואהבה. איך מלחינים את המינימליזם הזה? דווקא ה"קצרים" האלה הפכו במוסיקה של תמר אייזנמן לשיר של צלילים ארוכים, שמכילים את מצב השקיעה במחשבות על הזמניות והנצחיות שקיימת בתיאור הפרספקטיבי הזה
איזו תמר אייזנמן זו? של Hit Me או של My Dreams? אני שומע אייזנמן של מוסיקה ישראלית נוגה, צנועה, טעם של פעם, שרה באיפוק רגשי כובש "ולא הייתי ככה פעם/ מעזה להיפתח/ / אם היה בכל זאת טעם/ הוא נשאר
בוסה נובה בדרך כלל לוקחת אותי בשבי בקלות יתרה. יש לי מדף לאלבומי בוסה. זה כמו לפתוח ארון תרופות ולבחור משכך כאב נפש. עוזבים הכל ונכנסים למוד טוב. גם תמר אייזנמן, תדמית של רוקרית, חשה כי לימים האלה מתאים לה
תמר אייזנמן שולחת ד"ש עם שיר מהעיר שיוצאת מהסגר. רוח בלוז נושבת, ואני עולה על המונית שלה לסיבוב בעיר. אחרי ארבע וחצי שנים בניו-יורק, הרוקרית התל-אביבית המאוד מבטיחה (בזמנה) מרגישה טוב בקור וברוחות של העיר הגדולה. מזג האוויר והעיר מתאימים
זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם
בסיום שר אריק ברמן "ועם הזמן אתה אומר זה רק ילך ויסתדר, מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא". השיר הזה הולך איתו לתוך הקהל. אם ארצי ולידר מחפשים חיבוק תוך כדי תנועה – גם לברמן מותר. יום חדש נפלא? לפי "אהבה ואלוהים
החיים לפי אריק ברמן? – לא משהו. מתקשה לראות את "התמונה הגדולה" גם את "הקטנה". לא מסתדר עם "החיים" בראיה אישית, ביחסים בינו ובינה, במבט על הסביבה. אלבומו החמישי נפתח בצליל אווירה שמימי נוגה על אהובתו המאכזבת ש"מתגעגעת לאהוב הישן
סיפור אישי על ניכור, תחושה של בדידות וריחוק. מה שבפנים, מה שבחוץ. הציפיה להגשמת חלום מול חיים שלכאורה נראים יפים, אך הם חסרי תוחלת, מתנהלים במסלולים מהירים., והמפלט היחיד הוא בחוץ – בכדורסל. המרפא – בכדורים. אלי סורני הלחין את
אריק ברמן מכוון מראה אל עצמו, מציב אותה בזווית אירונית בפניה למי שאינה מצליחה ליצג את אובייקט היופי. כשהיא לא יפה, יש אלף דרכים לומר "את לא מספיק יפה". השיר הוא סוג של הארת מסלול התחמקות אצל מי שמודד דברים
מי ששמע אותה באנגלית, באחד מאלבומיה – Gymnasium או Time For Creation או בהופעותיה, שמע זמרת שנולדה לרוק ובאנגלית. מוסיקלית מאוד, סינגר-סונגרייטר אותנטית, פרפורמרית – החל מאחיזת הגיטרה ועד האנרגיות הטבעיות שפורצות ממנה, מחברת נפלא בין הגיטריסטית למלחינה, המעבדת והמפיקה שבה. "לימבו" הוא
בין הסדקים יש עוד זכר להתרגשות, אבל צריכים להודות שמשהו נגמר. The Thrill Is Gone. הריגוש כבר כבר אינו גר כאן. צריכים שתיים כדי להודות בכך. תמר אייזנמן קיבלה חיזוקים מרונה קינן. נצא איתן למסע פרידה בין שתי אהובות בלילה
תמר אייזנמן משרטטת תמונת מעקב של בחורה אחרי בחורה, כפי שהיא מתארת בהודעה המצורפת לשיר – "נואשת לתשומת ליבה, למבט אחד של חמלה. בצעדים אמיצים ומסוכנים היא מנסה לתפוס את ליבה של הבחורה שלא רואה אותה, למרות המאמצים. השיר מתמקד
סינגל שני של תמר אייזנמן בעברית. המעבר הוכתר בהצלחה כבר בשיר הראשון שלה בפרק האומנותי החדש שלה – "כלום לא". ההמשך לא פחות משכנע. יש כאן כמעט מהלך אבולוציוני. הפעם – על יחסים ברטרוספקטיבה. שיר על אהבה, אכזבה, געגועים, ויציאה לדרך
בפסטיבל הפסנתר הקרוב, היא תגיש "לימבו מוסיקלי", לראשונה אחרי שני אלבומים באנגלית – שירים בעברית. מי ששמע אותה באנגלית, באחד מאלבומיה – Gymnasium או Time For Creation או בהופעותיה, שמע רוקרית שנולדה לרוק ובאנגלית. מוסיקלית מאוד, סינגר-סונגרייטר אותנטית, פרפורמרית –
ואני כבר מתגעגע ללילות נובמבר של סוזן דלל. מה היה כל כך רע שם שהעבירו את הפסטיבל למשכן חדש – מוזיאון תל אביב לאמנות על אולמיו ופינותיו. לראש העיר לחשתי, שאני בכלל מתגעגע לימים שהפסטיבל נערך בבניין עיריית תל-אביב. ירדנו
כשאומרים מרתון של אמנים, מתכוונים לערב הזה, הערב השני של המחווה של בית שטיינברג בחולון ליצחק קלפטר, הפעם ללא הרכב מלווה. למעשה הצדעה כפולה – לקלפטר ולגיטרה. הם עלו בזה אחר זה/ זו. גיטריסט וזמרת, לעיתים גיטריסט וגיטריסט וגם סולו גיטרה. דרישת
אצלנו אוהבים סיכומים, תארים, מנצחים. אצלנו אוהבים מלכים ומלכות חדשים. למעשה – טבע האדם. סוף שנה – ומסכמים. כל השנה חיים לפי לוח לועזי. פתאום, לקראת ראש השנה מציצים לעיתון ולומדים שאו-טו-טו תכלה תשע"א. מי אמר בשנה שעברה במו פיו – תשע"א?
זמן ליצירה? נדמה שתמר אייזנמן, אחרי 12 שירים, חיה חזק בתוך זמן יצירה. ציר חייה. מהות עולמה. אבל אם יצירה – אז האלבום הזה יותר ורסטילי מקודמו. יותר עשיר, סגנונית, עיבודים, כמו פתחה כמניפה צבעונית את עולמה המוסיקלי. Creation שיר
כמעט אחת עשרה ורבע,תמר אייזנמן עולה לבמה. ליבי איתה. מסכנים אמנים ישראלים. הם קורבנות של החדשות.אייזנמן הכינה בכורה מתוקתקת, שעה לפני הפתיחה נפלו גראדים קטלניים בדרום. חששתי שלא יהיה לה קהל. כשאייזנמן עלתה לבמה, נדמה היה לי שהיא מכונסת, קטנה
