מה מושך כל כך לבון ג'ובי, שאמנים ישראלים טרחו להיכנס לאולפן ולהקליט קאברים לשיריו? חשבתי תחילה שזו יוזמה של יחסי הציבור לקראת ההופעה בפארק ב-3 באוקטובר. אבל לא: מדובר בפרויקט של גלגל"צ. ארבעת האמנים-הרכבים הקליטו גרסאות – כל אחד בסגנונו הוא.
ועדיין, אז מה עשה את להקת בון ג'ובי כל כך אטרקטיבית? גיטרות נהדרות, מלודיות יפהפיות וסולן משהו. כמובן: בון ג’ובי יודעים לעשות רוק. טיפה מיינסטרימי, אבל הם לא רחוקים מהתמצית של הדבר האמיתי. גם הבלדה המשתפכת יוצאת להם טוב. גם המיד-טמפו. בון ג’ובי התבגרו, אבל הרוק שלהם הוא מהסוג הצעיר, הלא מתבלה. האם לכל זמר/ הרכב מקומי "חייב" לעשות בון ג'ובי? תקשיבו, תשוו, תחליטו. (למטה)
TYP – "It's My
עברי לידר וג'וני גולדשטיין בגרסה ללהיט הגדול של בון ג'ובי שהופיע באלבום Crush משנת 2000.
אליעד – ״Always״
אליעד נחום, האיש מאחורי שיר השנה של מאזיני גלגלצ לשנת תשע״ה, הקליט גרסה לבלדה ״Always״. השיר יצא במקור בשנת 1994 באלבום Cross Road.
גיא ויהל – ״Livin’ On A Prayer״
השיר הופיע במקור ב-Slippery When Wet מ-1986.
ג׳יין בורדו – ״You Give Love a Bad Name״
גם הוא במקור מאלבום הפריצה של בון ג׳ובי, Slippery When Wet.
