מרגול מתפייטת על להיט מאת היוצר-זמר הטורקי סינאל אקסיל (שייצג את טורקיה באירווזיון 2009) שמוביל למפגשים מהסוג הנשגב מבינה. בחלומה – התגלות של ממש: אנשים שנשמתם "סלסולים ותפילות" מדברים ב"שפה מסתורית", מצטרפת אליהם לשמחה הגדולה-הקדושה, כשהדמיון מרימה כמלאך ("כנפי נפרשות") עד לפתח שערי מרום. או-הא. הייתי אומר: שלי נעלייך מעל רגלייך. אבל אחרי המוסיקה – נרגעתי. שתישאר בנעליה.
דורון מדלי חיבר את מרגול להזיה בלחן מיובא תוצרת טורקיה. העיבוד האוריינטלי-אנדלוסי ג'יפסי קינגי הפריך משאיר אותנו חזק על הקרקע, לכל היותר מעיף את השיר עד גג אולם השמחות. פופ אוריינטל בתבנית מערבית, שמכשיר את הקרקע לזמרת מקצועית ומיומנת להזניק את השיר לחאפלה המרקידה המלהיבה. תפזזו – גם אם לא תרגישו פתח שערי שמים.
אל תשאל מה קרה לי היום/ אנשים דהרו בחלום/ כמו ענן שיגעון/ שסנוור את עיניי
הם דיברו בשפה מסתורית/ ונסחפתי כמו סהרורית/ סלסולים ותפילות נשמתם/ ורציתי כמותם
אמונה, אמונה, אמונה/ התגלתה לפניי השמחה הגדולה, הקדושה
איך אני רוקדת, עיניי זוהרות/ שרה עם אחיי ניגונים וזמירות/ בוא ותסתכל איך כולי באורות, כולי באורות/ לא נדע גבולות בין אמת לדמיון/ רק נשמע קולות של שמחה וששון/ עד שייפתחו שעריי המרום, שעריי מרום…
במקום בו החושך מואר/ מתערבב הגלוי בנסתר/ וכנפיי נפרשות ועפות/ עפות, מתעופפות…
תגובה אחת
תנתח, חרסונסקי, תנתח. החולה מת מזמן ואתה עדיין מנתח. טקסטים של שרלטן אפסוני מהסוג של דורון מדלי יש לזרוק לפח הזבל מייד עם עזיבתם את הוורד.
מה אתה מתעסק עם הדרעק הזה?
צנעני הייתה מיקצועית פעם. היום היא כלי ריק המייצר זבל כמו שאר הקולגות הדוחות שלה בים תיכוני. זה ברור לכל אוזן שהיא אינה מאמינה למילה אחת שהיא מוציאה מגרונה. פעם היא הייתה מבורווזת. היום היא מבזבזת. את זמנה.