עיון ביקורת

כוכבי הרוק , מופע לנפגעי הסופה סנדי (12-12-12: The Concert for Sandy Relief, דצמבר 2012)

מוסיקה הופעות, מיוחד

שש וחצי שעות של קונצרט במדיסון סקוור גרדן בניו-יורק עם ועידת פסגת המגאסטארים הגדולה ביותר של השנים האחרונות. אין מה להתווכח ע רשימה כזו:  ברוס ספרינגסטין, ביל ג'ואל, המי, הרולינג סטונס, פול מקראטני, רוג'ר ווטרס, בון ג'ובי, קניה ווסט, כריס מרטין. הם הראו כי העולם איננו לבד. הסופה סנדי חלפה לה והשאירה סבל, כאב ונזקים איומים, אבל העולם הזה שבו אנו חיים יודע גם להגיש כתף חמה, וכמה טוב שמוסיקאים עדיין לא הפכו לפוליטיקאים.
פול מקרטני עשה גרסה ל – Helter Skelter כמתאבן מצוין. אבל באמצע המקבץ שלו, הוא שיחרר את להקתו. איש הבמה הגיש לו גיטרה סטייל בו דידלי. מקרטני סיפר: "לאחרונה כמה חברים ביקשו אותי לג'מג'ם (Jam) איתם. אותם חבר'ה שאמורם להצטרף אלי אמרו – לא ניגנו כבר שנים, ואז הבנתי כי אני נמצא באמצע איחוד של להקת נירוונה"
ואחרי המילים האלו לא נותר למקרטני אלא להציג את דייב גרול, כריסט נובוסליק, שני חברי נירוונה ואת פט סמיר, שעלו לבמה 18 שנה אחרי הקונצרט האחרון של נירוונה. מקרטני מצא עצמו בסיטואציה מעט מוזרה – כשהוא מחליף את הסולן המיתולוגי המנוח, קורט קוביין. הם לא עשו שיר מוכר של נירוונה, אלא קטע חדש שנקרא Cut Me Some Slack.
איחוד נירוונה עם מקרטני היה כמובן אחד ההיילטים של קונצרט ה – "12-12-12", שהופק במהירות בששת השבועות האחרונים כדי לסייע לקורבנות הסופה סנדי. ללא ספק – אחד מאירועי הסיוע מרשימים ביותר שיכנסו להיסטוריה לא רק במשבצת הזו של כוכבי רוק למען נזקקים.
זו הייתה הפעם הראשונה ששתי הלהקות הכי ותיקות – ה"סטונז" ו"המי" השתתפו יחד באירוע מאז The Rolling Stones Rock and Roll Circus – "קרקס הרוקנרול של הרולינג סטונז" ב-1968.  הם חוברים לאירוע  בנוסח מופעי הצדקה ההיסטוריים – הלייב אייד, לייב 8, הקונצרט לבנגלדש.
נציגי ניו ג'רזי – ברוס ספרינגסטין וג'ון בון ג'ובי הצטרפו להמנון Born to Run. ספרינגסטין טעון מתמיד חידש את My City of Ruins, שיר שנכתב כתפילה לעיר הולדתו Asbury Park, אבל אחרי ה 9/11 הסב אותו לעיר ניו-יורק, והנה באירוע הזה הוא הוקדש שוב לניו-ג'רזי.
דייב גילמור לא הופיע לקונצרט כדי להצטרף לרוג'ר ווטרס, ששר סדרה של שירים מתוך "החומה", שני קטעים של "הצד האפל של הירח" עם חבר להקתו רובי וייקוף, שהתקשה להיכנס לנעליו של גילמור, אבל אז הגיע אדי ודר, סולן "פרל ג'אם" כדי להצטרף ל – Comfortably Numb, וזו כבר הייתה הצגה מחלום.
אדם סנדלר ופול שאפר עשו את "הללויה" של לאונרד כהן, והתברר כי גם אחרי מאות קאברים לשיר הזה – יש מקום לעוד אחד. אריק קלפטון "חפר" בקטלוג הישן שלו והגיע עד הדרק והדומינוס והשיר Got to Get Better in a Little While, מיוחד למדי בסוג אירוע, שמנגנים בו להיטים שחוקים כמו "ליילה" או Sunshine of your Love.
הסטונז, שהגיעו למדיסון סקוור גרדן, ערב הופעתם בארה"ב, הסתפקו ברבע שעה של You Got Me Rocking ו – Jumpin' Jack Flash, וכשהקהל רק החל להתחמם – הם עזבו. עוד חברים מהפנתיאון של הרוק – The Who, שבחרו במפתיע שיר הכי פחות צפוי מאופרת הרוק "קוואדורפוניה" – Bell Boy, כשברקע וידאו של קית' מון שר את השיר בהופעה בזמן שהיצירה יצאה. רוג'ר דלטרי הסולן נשמע מעט צרוד, אבל מותר לו בגיל 68, כל שכן שהוא הגיע לקונצרט אחרי מסע הופעות מפרך. לקניה ווסט היו בעיות סאונד על הבמה, שלא מנעו ממנו לעשות אחדים משיריו – Jesus Walks, Touch the Sky, Power, Gold Digger. בילי ג'ואל שאינו מרבה להופיע בשנים הארונות, למעשה כמעט נעלם מעיני הציבור – נשמע נפלא, כמו בימיו הטובים בשישה שירים שהגיש ביניהם New York State of Mind, You May Be Right, Only the Good Die Young. אחד הרגעים המרטיטים בערב: מייקל סטיפ, R.E.M לשעבר מצטרף לכריס מרטין מקולדפליי לביצוע Losing My Religion, מה שהעלה כמובן את השאלה: אם נירוונה מצליחים להתאחד אחרי כל שהנים האלו – מדוע לא R.E.M?

12-12-12: The Concert for Sandy Relief
גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 7 = 10