נגמר לי מהר מדי השיר היפה הזה. אבל דווקא המבע התמציתי מכיל את ההרגשה של אמיר דדון, בדיוק רב, כמעט מעין קפסולה תחושתית. הפרידה ונחמת פורתא כואבת, שאולי הכל יתחדש – בגלגול אחר. עכשיו – זה כבר לא. אובדן התמימות הטהורה של ההתחלה, חוסר התחושה הקוסמית של אהבה שהייתה ואיננה עוד.
אמיר דדון מביע געגועים כנים לתחושה הזו. צליל פסנתר ומנגינה עגולה נוגה מובילים את הטון המדוכדך הזה להביע את עומק התסכול בשירה מלנכולית. אמרתי כבר, שהשיר הקטן נגמר לי מהר, אז עשיתי repeat ועוד repeat ולא שבעתי. מסוג השירים שאם לא היו נולדים, חייבים היו להמציא אותם.
יש בך את כל האור/ ואני לא רואה דבר
איבדתי את התום שבלב/ אל תחכי לי עוד אהובה
לכי לדרכך/ אולי בגלגול אחר נפגש
את הדרך אני אעבור/ ואשאל את כל השאלות
אהיה מוכן כשאראה אותך/ אולי בגלגול אחר
יש בך את כל החום/ ואני לא מרגיש כבר כלום
נגעתי בכל דבר שאסור/ אל תחכי לי עוד אהובה
לכי לדרכך/ אולי בגלגול אחר נפגש
תגובה אחת
מושלם! וכל כך מתאר מכון את כאב הפרידה מאהבה אמיתית, שאםשר ממש לחוש את הכאב דרכו…:(