עיון ביקורת

ערב מחווה לשירי שמוליק קראוס , שידור חי 88 FM (בית היוצר ת"א, מרץ 2013)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית פלוס, רדיו חזק - מוסיקה ברדיו

זה היה מהיר. עוד לא הספקנו למנות 30 למותו של שמוליק קראוס, וכבר ערב מחווה. מה המרוץ? כל העתיד מונח לפנינו כדי לזכור ולהזכיר את נכסיו המוסיקליים. אבל ב – 88 אפ. אם מיהרו להרים ערב ארוך של כשלושים ביצועים לשיריו בשידור חי מבית היוצר בנמל ת"א.
כן, הייתה תחושה של החיפזון מן השטן. אינני מבקר רדיו. כיוון שנכחתי במקום, אין לי מושג מה שמעו בבית. אני מניח שהעסק דפק וקלח, ומאזיני 88 אפ אם בעיר, בכפר, בבית ובמכונית קיבלו שידור נטול תקלות.
מהבחינה המוסיקלית – שמוליק קראוס, מוסיקאי פורה, מגוון, מפתיע מאוד בלחניו, זכה לערבי הוקרה ומחווה טובים יותר בחייו (למשל, בפסטיבל הפסנתר מארח 2010) ומכל בחינה שהיא. אתמקד בשני פרמטרים: זמרים ועיבודים. לא כל מי שעלה בערב הזה ראוי לעלות לשיר את שירי שמוליק קראוס. הייתה תחושה של תחנה מרכזית סואנת. כל הבא – בא.  התוצאה: רוב הביצועים ששמעתי היו נטולי ברק, עוצמה, ייחוד. משהו חאפ לאפי רק כדי לעשות "ווי" על המטלה. גרוע מזה: הערב נשמע בחלקים רבים אנמי בגלל העדר ניהול אומנותי. רוב השירים בוצעו כמו איזו סקיצה, בלי עיבוד, בלי הכנה, בלי הפקה מוסיקלית. ביקשו מהאמנים להגיע עם שיר, והם הגיעו. התוצאה הייתה ברוב הערב בלתי מספקת בעליל, שלא לדבר על מרגשת או מטלטלת.
מה כבר יכול אמן לעשות עם גיטרה או פסנתר, אלא אם כן הוא מכין בכוחות עצמו משהו חריג. אתם יודעים מה: ניגש מיד לחריגים. שילה פרבר ומאיה בלזיצמן – "המקום הכי נמוך בלב" הכינו עיבוד, שהעניק לשיר ערך מוסף של ממש. ערן צור – בחר בחירה מדוקדקת של שני שירים, שיש בהם אמירה – "חייל של שוקולד" ו"יחזקאל". האמירה הגיעה. זוהי אגב גדולתו של צור, שהוא אינו זקוק להפקה ולקוסמטיקה. תן לו במה. זה מספיק. עינב ג'קסון ואליוט בן עזר (סולנית בעבר של פוליאנה פרנק) בשיר "שוב" – איכויות ליריות בלעדיות. שרון מולדאבי – "זמר נוגה". שלמה בר ולהקת הברירה הטבעית – "התשמע קולי" – כמעט בסיומו של הערב. הייתה תחושה שהגענו בשביל הביצוע האקסטזי הזה. מילים פשוטות: שווה היה להמתין למעלה משעתיים בשביל בר . סוף סוף הכבוד הראוי לשמוליק קראוס.
לכבד פועלו של אמן גדול שהלך לעולמו – יוזמה מבורכת כשלעצמה. הכבוד אכן ניתן לו ע"י 88 אפ.אם, אבל רחוק היה מלהיות "הכבוד הראוי", וכבר דיברנו על ההיחפזות הבהולה, שבה נערך והופק הערב הזה. מסקנה: נמתין לערב ההוקרה הבא.

השתתפו: דורי בן זאב, ונטי פיורי, שי נובלמן, להקת אבטיפוס, אדם גורליצקי, בועז בנאי וסיוון טלמור, יהונתן דורון, נמרוד לב, שרון מולדאבי, שלישיית יונתן קרת, אביגיל רוז ואלון עדר, שילה פרבר ומאיה בלזיצמן, צילי ינקו, אליוט בן עזר, עינב ג'קסון ואליוט בן עזר, שרון מולדאבי וצילי ינקו, ערן צור, אהד חיטמן, נועה-גולן בראל, אהרון גיא סבג, עמירם עיני, דרור שוסטק והאנשים, כרמי שמרון, שלמה בר.

צילום : מרגלית חרסונסקי

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 4 = 2