עיון ביקורת

קאשי , פוליטיקה (מילים ולחן: רועי קאשי עיבוד והפקה מוסיקלית: בן לברון, מרץ 2013)

סינגלים חדשים

קאשי. מה אתה עשית בשביל שהפוליטיקה תהיה נקייה יותר? בריאה יותר. מועילה יותר. הרי אתה חלק. אתה חלק מה"אנחנו". מילא, השאילה מ"משינה" (למה לי פוליטיקה?) אבל בגדול אתה מעט מתחסד בשיר הזה. אתה חלק מההמון, שיקום מחר בבוקר ללא חזון ויתרום להמשך הביזיון. שירי ראפ כשלעצמם, מתוחכמים ככל שיהיו, לא ישנו מציאות. מציאות לא תשתנה ע"י אופנות מוסיקליות, ואין עדיין נושאי דגל בז'אנר הזה שיובילו משהו פוליטי חברתי אמיתי. מחאת רוטשילד לא הגיעה מהראפ.
בדבר אחד אתה צודק, קאשי: העם שבתוכו אתה יושב קיבל מנהיגות שמגיעה לו. היא בבואתו. האם אפשר להחליף את העם? – לא. סיכוי לדור עתיד נאור, חכם, לא עובד אלילים וכישופים? צריך להאמין שיש מקום להתחיל מקומץ שפויים שמתחילים ללכת לכיוון פוליטיקה אחרת. אתה ואני. אלא שאתה ואני – לא ממש רצים לשם.
ראפ כידוע לא צמח ברחובות שלנו. הראפרים המקומיים המוכשרים עדיין אינם המהפכנים בשער. הפורמט לא הצליח לחולל משהו. הוא משתדרג קמעה בהפקות יותר טכניות-אלקטרוניות. הקהל מחפש בידור. לא פוליטיקה. מכאן לא תבוא ישועה. אתה יכול להמשיך לצעוק. אתה יודע לעשות ראפ. אבל מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

אז למה לי פוליטיקה? "בגלל שפוליטי זה אין",
כל אחד מייצג את ה"אני מאמין",
אבל מי מבין שמה שקרה פה זה כאוס
לא משתתף בסיאנס, הופך את הכוס.
כישופים, פתאום בנפש מכוער להיות יפים.
דעות חשוכות ואלימות, הקירות נשטפים,
זה תמיד היה ככה או שפתאום זה בחוץ
ברשת החברתית. חברה זקוקה לשיפוץ.
פיגול, שיקוץ, עבודת אלילים, מחכה לפיצוץ.
תכנים טפלים, כל הקישקע בחוץ, פולטים גללים
בלי שום טיפת נימוס ולכלום אין כללים, אלוהים תפוס.
זה לא שהתבגרתי ונהייתי שנטי באבא
פשוט כבר באמת מבין מזה להיות אבא,
בלי היכולת לשקר את השקר על השלום
בלי: כשתגדל… כשתגדל ילד יהיה פה גיהנום.
אבל למה? כי אף אחד לא יכול פה להקשיב,
הוא לא רוצה לדעת, תן לו רק להגיב,
כי הוא יודע, ועלאק מוביל דעה בהמון.
תתרכז בעשייה וזרוק את המיקרופון.

אנשים הפכו להיות שלטים עם דעות, איפה הלבבות?

איבדנו את החופש וגם את הביטחון,
הפחד אוכל אותנו, האומץ ברזון.
מעשים טובים מחפשים נפש חפצה,
הגפיים עצלות כמו תקועות בתוך ביצה.
מלחמות התודעה בעצמה.
כל מחשבה עוד לבנה בתוך חומת המגננה,
שריון רגשי שבמשך השנים נבנה
לא נותן לכלום לחדור, חוסם את האמונה.
משיח לא יהיה פוליטיקאי,
משיח זו צורת חשיבה של כל אחד כדי שנגיד די,
די לפילוג כי כל אחד חייב להיות מיוחד.
דעתך לא משנה כלום אם היא דעה בלבד,
המדינה זה רק מנגנון, אנחנו זה התוכן.
הנהגה בכישלון? אזרחים ירימו תורן
בחמלה אנושית וביטחון פנימי.
מי שיאחד זה רק אתה ואני!

דירוג:
וידיאו:
קאשי - פוליטיקה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 5 =