מאמה מיה, מה לנו ולשמחה האיטלקית הזו, לחתונה (הבלתי נשכחת) בין בתו של ליצן הכפר לבנו של דוור הכפר? מה לנו לחבורה ישראלית שמתחפשת ללהקה איטלקית, שרוצה להיות קצת קוסטוריצה עם קורטוב נפוליטני, פרודיה על אולד פאשן Italiano מרוחה בחיוך של מי שהאינטונציה האיטלקית מצחיקה אותו מאז שהוא ראה את הסרטים של פליני מתובלים בצלילים של נינו רוטה.
נו, טוב, כיוון שבתוך עמנו אנו חיים, ועמנו הוא קיבוץ ענק של גלויות עם שורשים מבית משהו, נגיד גם ל"מונטי פיורי" – Piacere di conoscerti (אמרתי נכון?) – נעים להכיר. אני קונה את הפיאסטה שלכם על כל הפאתוס המתפרץ כתייר מזדמן, שמודע לכך שמדובר, בעסקת החבילה שעושה מהמוסיקה האיטלקית בדיחה קברטית מהוקצעת ברוטב פסטה טעים.

Mamma mia mammia mia oggi e' festa/ Una gioia come questa non c'e' ne/ Cosi' grande da far perdere la testa/ E adesso vi spiegero' perche'
Lei, la figlia del pagliaccio del paese/ Cosi' brutta come lei non c'e' ne/ E anche lui quel povero sfigato/ Un matrimonio da non dimenticar
Serenata/ Un po' matta/ Mi ricorda Italy/ Serenata/ Adorata/ Mi ricorda Napoli
"cin cin!" disse il padre della sposa/"finalmente mia figlia se ne va"/ spaventato lo sposo chiede "Cosa?"/ lui rispose "Un giorno capirai"/ Lui, il figlio del postino del paese/ Cosi' tirchio come lui non c'e' ne/ veramente che altro posso dire/ Un matrimonio da non dimenticar
Serenata/ Un po' matta/ Mi ricorda Italy/ Serenata/ Adorata/ Mi ricorda Napoli