עיון ביקורת

חאריס אלקסיו , עם התזמורת הפילהרמונית (היכל התרבות ת"א, יוני 2013)

מוסיקה הופעות, מוסיקה יוונית

חאריס אלקסיו חייבת לנו חצי הופעה. מילים פשוטות: ההופעה החלה רק בחצי השני. תרצו: מהפך. אחרי שעה לא מרשימה, גילינו את חרולה שאנחנו אוהבים. מה קרה בחצי הראשון: תחברו רפרטואר לא אטרקטיבי, סאונד סגור וזמרת שנשארה בהילוך שני עם הצליל הסימפוני הענק, ותקבלו חרולה פושרת משהו. באותם רגעים נזכרתי בהופעה שלה בקיסריה באוקטובר 2011. אז, מלווה בשבעה נגנים, היא נשמעה, כרגיל, הזמרת היווניה האולטימטיבית.
אחרי ההפסקה בהיכל התרבות החדש, אפשר להפעיל צפירת הרגעה. זו עדיין הזמרת היווניה הנפלאה, שמטביעה את חותמה על השירים בין אם הם מגיעים מתהומות העצב שלה, בין אם הם מבטאים את תשוקת האהבה הנוראה. כשחאריס שרה, זו ממשיכה להיות מוסיקה יוונית שחוצה זמן, גבולות, סגנונות, תרבויות.
ראיתי את יהודה פוליקר באולם. הוא לא עלה. אבל חרולה לא שכחה אותו. היא שרה Stigmes – "רגעים" שנכתב ע"י המשורר, הפובליציסט והזמר המנוח מנוליס רסוליס, ממחדשי הרמבטיקו ביוון, מנוליס רסוליס ויהודה פוליקר הוציאו ב-2007 את האלבום המשותף Hummus Sapiens. הגרסה הזו של חאריס נכללה באלבום חדש, המכיל שני שירים נוספים שהולחנו ע"י יהודה פוליקר.
זו לא הייתה הג'סטה היחידה. לקראת סיום, היא הציבה לעצמה אתגר – שני שירים בעברית. ב"דברים שרציתי לומר" של רוטבליט את פוליקר היא שברה שיניים. המצב השתפר ב"היו לילות", שיישאר גם אחרי הערב הזה נחלתה של אסתר עופרים, אבל הקהל המתרפק על מחוות כאלה – כמובן נשפך והצטרף כמו בערבי שירה בציבור.
חאריס אלקסיו ממשיכה להישען על המשוררים והמלחינים הגדולים של יוון. המוסיקה היא במהותה – אותה מוסיקה. גם כשהיא מחליפה את ההרכב הקבוע שלה בתזמורת סימפונית הכוללת נגני מיתר יווניים, התוצאה הסופית נקבעת ע"י חאריס עצמה. זה מה שכאמור התרחש אחרי ההפסקה: חרולה החליפה שמלה (משחורה לאדומה) וגם הילוך או שניים. חברה לפילהרמונית כמו דיווה ענקית, למעשה חזרה לקווי המתאר של חאריס הנפלאה.
פעם חמישית אני שומע את חאריס אלקסיו לייב. היא מסוג הזמרות שגורמות לך כל פעם להתרגש מחדש. זה לא רק המנעד הקולי העשיר שלה, זה המנעד הרגשי, שגורם כמעט לקול שיר לנסוק, לחלחל, לרגש. לא משנה הסגנון – הרבטיקה המודרני או הלייקה העממי. תן לה תזמורת טובה, והיא תתחבר לכל סגנון.
נ.ב: תודה על התרגום שליווה את השירים על מסכי הוידיאו. הנקודה היא שהוא היה מילולי ולא פואטי. (אם כבר עושים מאמץ, אולי כדאי לשתף בתרגום גם משורר.) ככה שלעיתים העדפתי לשמוע אותה במקום לעקוב אחרי הטקסט בעברית. זה מה שיפה, חזק ומיוחד אצל חאריס: הטונים האלה מעבירים תחושות שאין צורך לתרגם. יש משהו בהגשה שלה, בחבור לשירים שמחלחל גם בלי שתבין שהיא שרה על המאהב ששבר את ליבה.  

מנצח: אנדראס פילירנוס, עיבודים: קוסטה פפדוקס מפיק הקונצרט: משה יוסף

צילום: מרגלית חרסונסקי

Haris Alexiou The Israeli Philharmonic Orchestra, Tel Aviv
גלריה
דירוג:
וידיאו:
חאריס אלקסיו - היו לילות
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 8 תגובות

  1. כשיכת לערימת המעריצים של חריס שנים רבות היה נפלא.נכון שהחלק הראשון היה פחות מוכר אבל עדיין זו חריס.גם אני אהבתי מאד את היו לילות בביצועה-זמרת נשמה עם כל מה שמושג זה מכיל ולדעתי לו התאמצה מעט להוציא דיסק בעברית זה היה הופך פה לרבמכר.זמרת כמוה כנראה מבינה משהו שהוא מעבר למחסום השפה והייתי משווה את הביצוע שלה אפילו לשושנה דמרי שלנו. בקשר לתרגום השירים לעברית הם באמת היו מעט קשים להבנה אולי באמת משום שהיו מילוליים אבל שוב זו חריס ואני אוהבת אותה לפני הכל בגלל המוסיקה,החום ,צבע הקול בעיקר בנמוכים והנשמה,הנשמה.
    (עדנה, קבוץ נתיב הלה)(08/07/2013)
  2. בסירת אינדיאנים קטנה אתה מפליג
    ומסתובב בעולם בשעות שהגשם מתגבר
    אל אדמות עמי הצפון אתה מפליג
    ונשבה לקסמי הגינות התלויות של עולם
    אך את כנפיך לאיטך מנסר

    המליחות הנישאת באוויר כיסתה את גופך
    ואני הבאתי לך מים מתוקים מהמעיין של דלפי
    אמרת לי שחייך ייחצו לשניים
    ובטרם אתכחש לך שלוש פעמים
    מפתחו של גן העדן החליד

    אורחת הגמלים שועטת בין ענני אבק
    במרדף אחרי צִילך המטורף
    איך אפשר להרגיע את מוח בתיאטרון הצלליות
    איך אפשר לקשור את הים התיכון בחבלים
    אהובה, שקראו לך אנטיגונה

    איזה נעימה לילית גנבה את אורך
    באיזה גלקסיה אמצא אותך
    כאן זו אדמת אֲטִיקָה, מחצבה אפורה
    ואני דומה למטווח זול
    בו מתאמנים בקללות חיילים זרים

    נ.ב. כשאתה כותב תעתיק פונטי לעברית של משתתפי המופע רצוי לדייק:

    מנצח: ANDREAS PILARINOS ולא פילירינוס
    עיבודים: KOSTAS PAPADOUKAS ולא קוסטה פפדוקס
    (כללית אין להסיר את ה- S מסיומת שמות יווניים)

    האם הביטוי "פיראט השחקים" במקום "חוטף מטוסים" היה הופך את תרגום לפואטי יותר????

    פיראט השחקים ... alias אנג'לו רפאל... (מתרגם מילולית)


    (פיראט השחקים, מרכז)(06/07/2013)
  3. אפרופו הערותיך על התרגום שהיה מילולי ולא פואטי.
    כמדומני השפה היוונית אינה בין השפות הרבות (?) שאתה מבין או שאתה מדבר.
    איך הגעת למסקנה "שהיא שרה למאהב ששבר את ליבה"? או שעד כדי כך אתה מבין את תוכן השירים ביוונית שהגרסה "הפואטית" בעברית הייתה כה חסרה לך...?
    קח לדוגמא את הישר "EROTIKO" בחלק הראשון של הקונצרט. לפי שמו שיר ארוטי נכון? וואללה (כמו שאומרים החבר'ה) זהו שיר פוליטי פר- אקסלאנס בו המשורר מבכה את הידרדרותה של יוון במהלך המאה ה-20.

    לידיעתך מר חרסונסקי, השירה היוונית ברובה היא כתובה בשפה הפשוטה (אם כי מתוחכמת ביותר), השפה שהאנשים הפשוטים מדברים ברחוב מידי יום ומביעים את רגשותיהם והמשוררים והסופרים היוונית מרשים לעצמם ליצור מלים יש מאין לצורכי חריזה או הבעת דעה/רגש להבדיל מהשירה העברית הכתובה בשפה העברית התקינה (ואם מותר לי) הקשוחה ביותר (הכותב היה תלמידו של יהודה עמיחי). בנוסף אשמח אדוני אם תוכל להסביר לי איך אתה מעביר אוצר של מיליון וחצי בערך מלים של השפה היוונית ל- 75,000 מלים של השפה העברית.
    ישנם הרבה שירים יווניים שתורגמו במקומות אחרים ברשת שללא ביאורים מסוימים היו בלתי מובנים לחלוטין, אך בזמן הרצת תרגום סימולטני קשה לעשות זאת
    הרי לך התרגום "המילולי" של השיר EROTIKO ותן לנו בבקשה את הגרסה הפואטית שלו בעזרת משורר ... אל נא תשכח אבל את כלל הברזל הראשון של מלאכת התרגום:" לדעת ידע לפחות מעמיק את שפת המקור והיעד"

    הנה גם קצת עזרה: " הבית הראשון מתייחס להגירתם של היוונים בתום מלחמת העולם השנייה, השני והשלישי למאורעות והתהפוכות הפוליטיות ביוון באותה תקופה, והרביעי במחאה סמויה על התערבות מדינות זרות
    ( פיראט השחקים, מרכז)(06/07/2013)
  4. מר חרסונסקי היקר,

    כמו בכל דבר או תופעה בחיים טעם אישי הינו דבר מקודש אך סובייקטיבי וקשה אם בכלל להתווכח עמו ולכן אני לא אביע דעה על חלק זה של כתבתך, גם אתה נפלת במלכודת שהמוזיקה יוונית היא מוזיקת שמייח...

    אך בכל זאת אני רוצה לעמוד על כמה נקודות המתייחסות לעובדות אותן אתה מציג בכתבת הביקורת שלך.

    אתה כותב: " המשורר, הפובליציסט והזמר המנוח מנוליס רסוליס, ממחדשי הרמבטיקו ביוון".
    אגב ביוונית אומרים "רבטיקו", כי ביוונית לא קיימת אות המייצגת את הצליל של "ב" דגושה וצליל זה נכתב בצירוף האותיות "מ" ו-"ב". ה"רבטיקו" הוא לא רק סוג של זמר, אלא תופעה חברית שבין ביטוייה היה גם סוג מוזיקה זה, שמתה ללא יכולת לקום לתחייה אי שם בשלהי שנות ה-40 של המאה ה- 20, כך שאיש הגדולים והקטנים יותר מבין יוצריה של המוזיקה ביוון לא מעז לחדש אותו ולכל היותר משתמש באלמנטים שונים ממנו ו/או מנסה לבצע שירי רבטיקו. אף תתפלא לדעת שעד עצם היום הזה, בעידן המוזיקה האלקטרונית, צעירים רבים בגיל ובנפש מנגנים אותו ויתרה מזאת מתייחס אליו וסוגדים לו ביראת כבוד כמו אל משהו מקודש.

    רסוליס אכן יחד עם NIKOS XIDAKIS, DIONISSIS SAVOPOULOS ו- NIKOS PAPAZOGLOU חותמים בשנת 1974בתקליט שלהם I EKDIKIDI TIS GIFTIAS = נקמת הצוענים, שינוי גדול בתכנים של הזמר היווני אבל בין העבודה הנהדרת שלהם שהשפיעה רבות על התפתותה של המוזיקה היוונית בת זממנו בשילוב של אלמנטים מוזיקליים ישנים וחדישים עם טקסטים מתוחכמים שבקריאה ראשונה נשמעים כהזויים במידה מסוימת, "לרבטקיקו מודרני" אין כל קשר כלל וכלל.

    אפרופו הערותיך על התרגום שהיה מילולי ולא פואטי.
    כמדומני השפה
    (פיראט השחקים, מרכז)(06/07/2013)
  5. בני, למעט שיר אחד שהחליפה את מיקומו מהחלק השני של התוכנית אל החלק הראשון, מאום לא השתנה לשמחתי הרבה בחלק הראשון של התוכנית. שחלילה לא אומר היועץ הפך לרועץ, אני חוזרת ואומרת, החלק הראשון של התוכנית כלל את נכסי צאן הברזל של הזמר היווני uאת השירים האיכותיים ביותר. לאניני טעם בלבד כנראה...
    (אלונה עזריה)(06/07/2013)
  6. זה אותו הכתב ששונא מוזיקה מזרחית?
    (אלעד)(01/07/2013)
  7. בקרנו במופע של ה27 ביוני .וכנראה שיפרה החצי הראשון
    בעקבות הבקורת שלך (יש לה יועצים לא רעים...).
    עדיין לקח לה קצת זמן לחמם המנועים ולהיפתח לרמות הכל כך נפלאות של שירתה.
    היו לילות היה מעולה ומרגש ומאד שונה מבצועה של עופרים.
    לקראת הסיום הקהל יצא מדעתו והודה לחאריס ולא ויתר עד ששבה להדרנים רבים .

    (בני, השרון)(30/06/2013)
  8. הכל סובייקטיבי. אישית אין לי בעיה עם העדפה אישית של מבקר כזה או אחר לרפרטואר מסויים אבל קצת צורם לקרוא שהחלק הראשון היה "לא אטרקטיבי". למי שלא היה במופע, החלק הראשון כלל את "אודוס אריסטוטלוס", את "מיה פיסטה אפו פוספורו" את "ארוטיקו" את "יא אנה טנגו" את "פאטומה" את "פאנסלינוס" את "ת'אוס אן אינה"..
    למעט שני השירים בעברית בחלק השני של התוכנית אותם אהבתי מאד, ועליהם התאמנה חארולה בצורה המקצועית ביותר, הרפרטואר של החלק הראשון כלל נכסי צאן ברזל בשירה היוונית, שירים שמלווים את חארולה כמעט בכל מופע שלה. מי שרצה "שמיייח" קיבל אותו בחלק השני. אהבתי פחות את העבודים עם הפילהרמונית והייתי מעדיפה להוסיף את הכנר הקבוע שלה עם קיטעוי סולו, יחד עם עוד בוזוקאי ולהוסיף עוד נגן מהצוות הקבוע שלה על כלי הקשה ויתקבל צליל פחות "סטרילי" מזה של הפילהרמונית.
    פה ושם הקהל ניכנס במחיאות כפיים כשחשב שחארולה סיימה את השיר (האהבה כירח מלא) או פרץ בשאגות כשחשב שהיא תתן קטע זייבקיקו (ארוטיקו), קהל מאד חם ומפרגן. והיא, היא עמדה שם וקרנה מאושר. גם מהיציע הכי עליון ניתן היה לראות את האושר על פניה. האולם היה מלא ובמהלן המופע קשה היה להבחין בקשיים תחתם עבדו הנגנים, אולם שהוא עדיין בתהליכי שיפוץ ובניה, ועל זה עוד ידובר.
    (אלונה עזריה)(27/06/2013)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + 2 =