החיבור של הבסיסט ואיש הג'אז אבישי כהן לשירון הארץ הישראלי הישן כבר אינו מפתיע. ג'אזיסט מודרני מאוד אקלקטי שליבו יוצא לשם. זו אינה התרפקות נוסטלגית, אלא אוריינטציה שיש בה שילוב של מוסיקליות מיוחדת העושה שימוש במקצבים ובמלודיות ההן, הזדהות עם התום ההוא ועיבודים מסוגננים ברוח קלאסית ים תיכונית.
אני מאזין לשיר הזה ומוצא עצמי בעולם אחר. אבישי שר הכי טבעי – בלי פילטרים, העיבוד מוסיף אלמנט אלתורי למקור, אבל שומר על התום מנקודת המבט הרטרוספקטיבית של כהן. בהשוואה לביצועים המקוריים של שולמית לבנת ושמעון בר (פסטיבל הזמר והפזמון 1960) – הביצוע מעניק חיים חדשים לשיר בלי להיות "מודרני" מדי. ממלא אותו תוכן רוחני חדש. שומר על הפשטות, ועם זאת מוסיף ניואנסים מחדשים.
קומי ונצא אל השדה
נשבה על גבעה רעננה
שם אני מושל יחידי
תחת כף רגלך הקטנה
קומי ונצאה, בשדה נשבה
יד ביד נלכה, נעלה על גבע
קומי ונצא אל האחו
שם שלוות השקט מסביב
ואהבתנו שם תפרח
בין יתר שושני האביב
קומי ונצאה…
קומי ונצא אל החורשה
שם בין הזלזלים יפוח
והסודות מגינזי לבבי
ישב על אוזנך הרוח
* שיר ראשון מתוך אלבומו החדש של אבישי כהן "עלמה" – היחיד שאינו אינסטרומנטלי.