עיון ביקורת

על הגל , של גל אפלרויט (ביקורת מוסיקה ברדיו, ספטמבר 2013)

מה נשמע, רדיו חזק - מוסיקה ברדיו

עליתי על הגל של "תופסים גל" של השדרן גל אפלרויט (88FM בין 10 ל-11). אני מניח, שאין סיכוי שאת רוב השירים להם האזנתי, אשמע בגל אחר, בטח לא בגלגל"צ. ב- 88FM, עורכי תוכניות מוסיקה  יורדים מהדרך הראשית לשבילי האלטרנטיב, עיקולים המסכנים קשות את מדרוג התחנה. יש שם, לתחושתי, אפילו תחרות סמויה בין עורכים, מי יגיש  יותר מוסיקה אלטרנטיבית.
השירים נעו בין רוק סולידי, רוק פולק אינטימי, ומעט שירים ישראלים ייחודיים, חריגים. לקהל הגדול, אני סבור, רבים כמעט אינם מוכרים. ברשימה מצאתי בין השאר את Roscoe של מידלייק, את Cut Your Hair של פייבמנט, את Get Myself Arrested של גומז, את We Don't Talk Of Lovin Anymore של כריס דרו. The Coming Rains של ברוס קוקברן, A new Day Yesterday של ג'טרו טול, Loom Of The Land של ניק קייב. המוסיקה סולידית, נוגה, אפרורית, אפילו מעט מונוטונית. הנטיה היא לפולק רוק, משהו כמו קמפיין משותף עם המועצה הלאומית לתאונות דרכים למוסיקה שתרגיע נהגים. אפילו פרל ג'אם של Around The Bend נשמעת רכרוכית. אין שום סיכוי שהיא תפריע מנוחת השכנים. ברשימת העבריים מצאנו אצלו שני שירים, ביניהם "עפר באדמה" בביצוע יהוא ירון למילים ולחן של טום ווייטס, השיר הכי דרמטי בתוכנית.
הבעיה שלי עם התוכנית הזו אינה במבחר הסולידי שלה, בבחירה המאוד מעודנת ורגישה, אלא בחוסר יכולת לעלות על הקו הקונספטואלי של גל אפלרויט. הוא אינו אומר דבר פרט לשמות השירים, שלא לדבר על תובנות. השעה שלו נגמרת כאילו כלום. עברה חלפה לה. רציתי לקבל משהו מהסיפור של גל אפלרויט? משהו על הקו המנחה את הטעם-קונספט שלו. האם הרשימה סתמית וספונטנית? הוא אפילו לא ידע להסביר איך השתרבב לרשימה המסוגננת שלו שיר בסגנון קובני של מארק ריבוט ולוס קובנוס. אין ספק: ראוי להרחיב לאנין טעם כאפלרויט לשעתיים, כי ככה התוכנית נשמעת רצף מקרי-סתמי של שירים.
וגם: האם תוכנית כל כך אלטרנטיבית מתאימה לשעה הבעייתית הזו, שבה נהגי ישראל בכבישים יעבירו ככל הנראה לרדיו המיינסטרימי המתיידד בקלות עם קצב נסיעה, שינעים הגעתם ליעד? מסופקני.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − = 6