עיון ביקורת

מאיה בוסקילה, לעבור את היום (מילים, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: רמי קלינשטיין, נובמבר 2013)

סינגלים חדשים, שירים חדשים

שנזיל דמעה? אני לא. לא על הדרמה ולא על המלודרמה. מאיה בוסקילה רוצה לרגש, להרטיט. להפעים. להסעיר. לי זה לא קרה. למה? כי יש לי תחושה של ניסיון לעבוד על מניירה, לתפור לה שיר לפי קונפקציה. רמי קלינשטיין שחתום על המוצר תפר את השיר לפי מידות. הטקסט שעוסק בניסיון להתנתק מאהבה – שבלוני, מאולץ, נדוש (קיוותה למצוא את הילדה, להילחם בשדים, להיות חופשייה, לברוח ממועקה) גם המוסיקה – בלדת פסנתר נוגה, משרתת את המניירה הדרמטית על גבול הצעקנות. בוסקילה נשמעת כמו מתחרה על ה – The Voice וה – X Factor ו"הכוכב הבא" גם יחד בשיר הזה. אין שום ספק שהכיסאות היו מסתובבים, כל השופטים היו אומרים "כן" והמסך מתפוצץ. אבל סינגל חדש הוא לא ריאליטי מוסיקה. הוא מציאות ממש – וכאן התחושה היא, שמאיה בוסקילה לא השכילה עדיין לצאת מהסרט בהמשכים של עצמה, לרדת מפסגת המלודרמה, לאפק, לשיר שיר שבאמת מספר משהו עליה ולא נועד רק לרוץ לפניה.

רציתי לסלוח רציתי לשכוח / ממני אני מעצמי/ לשבת לנוח להקשיב רק לרוח/ לבכות בנהר שכחה דמיוני/ קיוויתי למצוא את הילדה שאבדה עוד/ בזמן שנלחמתי בכל השדים/ חיפשתי קצת שקט להיות חופשייה / ללא דין וחשבון רק אני ואלוהים
כמעט והצלחתי לעבור את היום/ מבלי שחשבתי עלייך/ כמעט והצלחתי ואז כמו חלום/ ראיתי מולי את פנייך/ כל הרע וכל הטוב שהיו מנת חלקינו/ נמאס לי כבר לכאוב את שהיה בינינו
רציתי לשמוח רציתי בכוח / אפילו לשתות ואני לא שותה/ חיפשתי לברוח מאותה מועקה/ שממני לא מרפה
כמעט והצלחתי לעבור את היום/ מבלי שחשבתי עלייך / כמעט והצלחתי ואז כמו חלום/ ראיתי מולי את פנייך/ כל הרע וכל הטוב שהיו מנת חלקינו/ נמאס לי כבר לכאוב את שהיה בינינו
מכל פרט שהזכיר לי אותך / מכל תמונה של שנינו נפטרתי/ רוצה להמשיך ואתה / מחזיר אותי למקום בו נפלתי
כמעט והצלחתי לעבור את היום/ מבלי שחשבתי עלייך / כמעט והצלחתי ואז כמו חלום
ראיתי מולי את פנייך/ כל הרע וכל הטוב שהיו מנת חלקינו/ נמאס לי כבר לכאוב את שהיה בינינו
כמעט שהצלחתי ואז כמו כל יום/ ראיתי מולי את פנייך

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “לעבור את היום

  1. לא נעים לי להגיד את זה, כי רמי קליינשטיין הוא מהמקסימים באומנינו:
    רמי קליינשטיין איבד לחלוטין את כושר השיפוט האומנותי והביקורת העצמית שלו.
    לאומן עם הסטוריה מפוארת כל כך פשוט אסור להוציא שירים רעים כל כך, הן כסולן והן כיוצר בלבד, כמו כאן.
    איך ייתכן שאדם עם כושר ביטוי ראוי לשמו ייצר עילגות מלאכותית כזאת? הכל רע כאן -
    הטקסט, הלחן המרוח והמופרך, ההפקה עם הסאונד הסתמי והשירה הטיפוסית של מאיה בוסקילה.
    מה היא צריכה את זה, לכל הרוחות ושידי המוסיקה?
    איום.
    (מושיקו)(09/11/2013)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 5 = 3