כל הימים

שי גבסו

הפצה: התו השמיני
4/5

"את יודעת, לפעמים אני מחפש במקומות שאין מה למצוא בהם"
שי גבסו חיפש ומצא במקומות שיש מה למצוא בהם. מה רע בהתיישרות על מסלול אמצע הדרך אם אתה משדר דברי אמת. אני שומע מנגינות מחניפות, הפקה מוסיקלית שמנסה למצוא דרך ללבבות. את שי גבסו לא ממש זיהיתי עד היום. נדמה לי,  שהוא גם לא הצליח לפענח מי הוא. לא בטוח שגם באלבום הזה הוא מוצא תשובות לשאלות קיום בסיסיות, שהרי כל מהותנו לוטה בערפל. אבל תהיות ושאלות עדיפות לעיתים על תשובות נחרצות (השיר הפותח "אני צריך להחליט")
השינוי אצל גבסו – בתן לרגש לומר את דברו, גם בלי שהוא רץ לפניך. תן למאזין לנוע על פס קול ידידותי למשתמש. תחליפו את המושג "מיינסטרים" במנגינה נוגה ונוגעת, בהרמוניה יפה, בטון נוגה ונוגע. זה כמעט כל הסיפור.
תקשיבו ל"כל הימים" (על מה שלא הספיק להגיד לה), "רעיונות" (היצירה כמהות חיים קריטית) בעיבוד Radio Friendly בטקסט מעט בומבסטי. הצליל היווני של "נעלמת" שחובר לרוח השנסון במקצב סימטרי. (משפט יפה: "אם רק היית יכולה להיות לי מן חלון כזה בתא מעצרי"), טון וסגנון התפילה הצבועים בצבעים אקוסטיים יפים ב"ערשי אמסה" (מילים: שחר מריו מרדכי).
וגם:  בלדת הוידוי הדרמטית המגיעה בטון עגמומי מתכוון באתגור עצמו מול הכאב ב"אני אחצה את הכאב הזה לשניים", שנסון הפסנתר המלודי להפליא של "תבואי", ה"אל תלך מכאן" (ברל) של הדיסק (שורה יפה: "את קומתך אני רואה כאן לצידי, ואת קולך אני שומע בתוכי") שיר שמתחיל מאופק ונוסק בסיומו לשירת מקהלה מרוממת ולטון זעקה מלודרמטי. שי גבסו סנטימנטלי עד קצות האצבעות, רגשני מכל חדרי הלב. רומנטיקן בלתי נלאה, אבל אינו מתבכיין. זועק זעקת אמת-כאב במנגינה ובטון קורעי לב. כמו בשנסונים, העיבוד מוליך את גבסו בנתיב פשוט בלי להאפיל עליו.
וגם "אין לי מילים" – "אין לי מילים להגיד לך/ ומה יעזור אם נצעק/ הלב שלי הוא מצליח להסתיר ממני את כל הרעש/ את יודעת / לפעמים אני מחפש במקומות שאין מה למצוא בהם"
שי גבסו מאמץ קולו לוידוי-מכתב המופנה למי שאיתו – כדי לחשוף כאב שאומר – לא יעזור לי, אני זר לכולם, אני לא מובן, אני אמנם איתך, אבל מרגיש רע. המוסיקה נוגה, הטון מדוכדך ומתכוון, השירה חוברת לדיבור, המנגינה והקצב והעיטורים (האוריינטליים משהו) מצליחים לסייע לספר את הסיפור ולשדר תרשים פעימות הלב.  אימוץ הקול עד עיוות במנעד הגבוה – הוא חלק מהניסיון להתקרב אל עצמו בשיר הזה כדי להגיד-לשיר מה הוא מרגיש.
פחות מאלה – "אהבה", טקסט סתמי ("אני יודע שהאהבה יכולה לפצוע" ולכן – "להאמין ברגעים להיות עכשיו") "צריך" – פולק סונג במקצב אתני (אפרו קריבי), איזי ליסנינג לכביש הראשי בתוספת משדרגת של צליל חצוצרה.
שי גבסו לא הפך משהו אחר. אין לו מסר פוליטי חברתי מאיר דרך. אין לו צליל "אלטרנטיבי". מצד שני אם הנפש הדואבת נמצאת על מסלול של חיפושים עצמיים – יש באלבום הזה גילויים אותנטיים, שמשרטטים תעודת זהות רומנטית של נפש תוהה ותועה, שמביעה את חיבוטיה בצלילים עגולים, נוגים ונוגעים.

שירים: אני צריך להחליט, כל הימים, רעיונות, נעלמת, ערשי אמסה, אני אחצה את הכאב הזה לשניים, תבואי, אהבה, צריך, אין לי מילים
עיבודים והפקה מוסיקלית: משה דעבול

שי גבסו – כל הימים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן