קחו את המשפט של ר' ישראל מסלנטר, שעליו התבססה ציפי פינגלה – "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". כל זמן שהנר דולק, אין מקום לייאוש. האם אכן תמיד אפשר לתקן? האומנם אין מצבים חסרי תקנה? האם לא צודק אותו פסימיסט הטוען שיש מצבים בהם נגרם נזק בלתי הפיך?
השיר הכתוב כפניה למישהו בגוף שני ("אתה") הוא ניסיון לשכנע שהתיקון אפשרי, כי "שנינו של רוח", "שנינו של קשר". כלומר – יש להבחין בין עניינים גשמיים לבין עניינים רוחניים. הפסימיסט לפעמים צודק, אבל כשמדובר בענייני נשמה, נפש האדם תמיד שואפת לתיקונה, ותמיד עוד אפשר לתקן, כי אין דרישתו של הקב"ה מן האדם, אלא את התיקון שביכולתו לעשות. התיקון יעשה מתוך המכנה המשותף הרוחני.
עובדיה חממה, איש רוחני, הצליח לתרגם התובנה למנגינה נוגה שמשדרת את עוצמת התיקון בסולם מינורי נוגה ונוגע בקולה הנמוך-מחוספס-מתכוון היפה של טל גורדון. המוסיקה והביצוע מעצימים את האמונה בתיקון, מתפתחים בהדרגה מאווירה חורפית לבלדה דרמטית מתוזמרת נפלא (גיטרה חשמלית, כלי נשיפה, קולות). תדליקו נר לשיר הזה. יש בו תיקון.

אתה, אתה של צלילים, אני של מילים, אבל שנינו של שיר
אתה, אתה של לילות, אני של ימים, אבל שנינו של זמן
ואפשר לתקן, הסתכל על הנר הוא דולק הוא דולק

*** שיר ראשון מתוך פרויקט אירוח חדש של עובדיה חממה. באלבום (העשירי) שבדרך, חוזר חממה ("אנא בכוח") לגעת בחומרים אישיים שאפיינו אלבומים כ"שני אנשים"(2000) ו" הטוב יינצח בסוף" (2004) לצד חממה יתארחו ביו השאר טל גורדון, קרני פוסטל, שרון רוטר,חמי רודנר. האלבום צפוי לצאת לאור לקראת יום הולדתו החמישים של חממה במהלך 2014.