קצר, פשוט, מורכב, מיוחד. בטח שהקול הזה עשה אסוסיאציה לאביתר בנאי. יש כאן יותר מאשר צבע קולי דומה. בן אלקיים בנה מלודרמה על 11 שורות. הפך מחשבה אובססיבית על אהובה לזעקה. הספק הגדול – האם זוהי האחת? האם משתלם להמשיך להתאמץ לרוץ אחריה, כי בגדול הוא כבר עייף מפלירטים. הקשר בינו ובינה מעלה שאלות מידתיות שאין עליהן תשובה – כמה הוא מסוגל לתת לה, ויותר מזה – כמה מקום היא תופסת בחייו.
זה אינו שיר מחורז רגיל. בן אלקיים שר את זרם תודעתו. הלחן מורכב. הקול הגבוה ייצר שיר תוגה הנוגע בקינה. מתחיל רך, מטפס אט אט לפסגת הרגש עד זעקה שמגיעה מתחושה קשה. אלקיים העדיף לחזור על הטקסט הקצר מאשר לכתוב שיר ארוך יותר, השאיר להפקה המוסיקלית לעבות בגיטרות ובקצב , להעניק מימד סוער לסערת הרגש. בן אלקיים מעורר סקרנות. האם השיר הזה מייצג את ההמשך?