נתן זך השתעשע בסיפור סוף העולם. אנחנו חיים כאן כאילו זה יימשך לנצח. סוף העולם בא במקרה, ביום רגיל, כשהכל התנהל כסדרו, על רקע עולם מתנהג כמנהגו. ואז – "כוכב לא נודע עשה את דרכו בחלל". וגם – "הוארו השמיים בדלקה לא בוערת"…
כל השאר הוא עניין לספרים "שלא יראו אור, כי האור כבר כבה זה שנים ורק ים שחור", והסיום מחויך משהו: "אילו נותר בחיים פה אחד המסוגל לדבר / היה ממציא את סיפור בראשית או סיפור אחר". זך כמו מניח את ההנחה, שהעולם בו אנו חיים נוצר אחרי קטסטרופה כזו.
כמו תמיד, אני מסוקרן מה מוביל מוסיקאי להלחין טקסט כזה, שהמשורר לא ייעדו להלחנה ולאן הוא יוביל אותו. האם יוסיף או יגרע במוסיקה? האם ישאף להגיע לקורלציה או יעניק פרשנות משלו?
אילן וירצברג, מוסיקאי נפלא, מתמחה בשירי משוררים (יונה וולך), הלחין את הטקסט כמוסיקה לסרט, ניסה יותר מאשר ללוות את הנרטיב. הפרשנות רצינית, מתכוונת, תחילה, כמו המשורר המלחין נשאר תחילה בגבולות הנייטרלי-מאופק של המתבונן מהצד באמצעות מנגינה והרמוניה פשוטות.
אבל הקו הזחוח משהו מופר בשינוי לרגיסטר קולי גבוה המייצר תחושה של התייחסות רגשנית של המתאר למתואר, קטע שבו גם צליל החשמליות מתמזג ומגביר את הדרמה האישית. העיבוד – יפהפה, מעניק לשיר רובד של ממש. אפשר לתמוה האם לכך התכוון המשורר, אבל וירצברג לא לקח אחריות על "כוונת המשורר". הוא יצר חוויה מוסיקלית חזקה משלו על בסיס הטקסט – הגם שיתכן שקיים פער בינה ובין "כוונת המשורר".

סוף העולם בא לגמרי במקרה/ המסחר במניות היה ער, מזג האוויר נאה / האוהבים שכבו במיטות וחלקם על החוף/ אמנים ציירו את הטבע אם גם לא את הנוף / החוקרים קימטו את מצחם וחרשו את הכתב / העונה הייתה כל עונה, גם אביב וגם סתיו.
ברדיו עוד לא הושמעו דברים איומים / אנשים נאשמו בביצוע מעשים מגונים / היה מקרה שאדם בעל עבר מפוקפק / טען שהוא צודק ובמקרה גם צדק / תיירים עוד הגיעו במטוסים עם מיזוג אוויר / בימים היה חם אך בערב קריר.
הכל התנהל כסדרו והיה ברור / שדבר לא יקרה אך דבר מה עכור / כבר היה בדרכו ממקום לא מוגדר במפה / בכיוון לא ידוע ובדרך לא ידועה
היו עננים מוזרים וחשרה לא מוסברת / ובלילה הוארו השמיים בדלקה לא בוערת / כוכב לא נודע עשה את דרכו בחלל / כמו היה כלי משחית מתקרב או שגריר הגורל / במערכת אחת מבין מיליוני מערכות / השורפות את עצמן יום יום ורובן כבר שרופות
הכל התנהל כסדרו והיה ברור / שדבר לא יקרה אך דבר מה עכור / כבר היה בדרכו ממקום לא מוגדר במפה / בכיוון לא ידוע ובדרך לא ידועה
השאר כבר עניין לספרים שכבר לא יראו אור / כי האור כבר כבה זה שנים ורק ים שחור / אילו נותר בחיים פה אחד המסוגל לדבר / היה ממציא את סיפור בראשית או סיפור אחר