בטוח שדן סלומון מאמין בדרכו. הבעיה היא שאמונה לבדה אינה מספיקה כשמדובר ביצירה. אפילו שירה רגשנית מלאה כוונה עדיין אינה מבטיחה גדולות ונצורות. הטקסט הזה הוא צירוף מאוד שבלוני של אמירות נדושות-סתמיות. לשאול עד כמה אתה מאמין בעצמך – הוא עניין לא ברור, לא ניתן לכימות. "לך עם הרוח היא תוביל אותך נכון" – גם כאן נכשל סלומון באמירה סתמית. הכתיבה בגוף שני אינה מסייעת לאיכותו של השיר.
המוסיקה המלודית, גם השירה הנוגה המתכוונת, העיבוד העשיר (מעבר פסנתר יפה) אינם מצליחים להעניק כוח למילים. לפי השיר הזה, דן סלומון רוצה להאמין שהרוח תוביל אותו למקומות טובים. אבל התוצאה פחות משכנעת. אולי הסינגר צריך לוותר על היומרה להיות סינגר-סונגרייטר.

*** סינגל ראשון של דן סלומון, הזכור כאחד המתמודדים הבולטים בעונה השנייה של דה וויס.