עיון ביקורת

שלומי שבן וחוה אלברשטיין , תרגיל בהתעוררות (מילים ולחן: שלומי שבן עיבוד: אסף תלמודי "הקולקטיב", פברואר 2014)

סינגלים חדשים, שירים חדשים

טקסט סוריאליסטי על מצב ריאליסטי, המוגש בדואט מפתיע. אחרי ששמעתי הבנתי את הבחירה של שלומי שבן בחוה אלברשטיין. היה זקוק לקול אישה בוגר, קולה של אמא, בעל חוכמת החיים וניסיון. שלומי שבן נשמע כמי שמייצג את ה"חי המת" המעלה שאלות קיומיות. חוה היא עזר נגד במעין ישות מופשטת. סיטואציית הדו-שיח המוזרה נוגעת במשמעויות מלחמה ושלום. לגבר (זה שהולך לצבא) יש תהיות, שזוכות לתשובה מהאישה.  זו שאמורה להקרין את התחושתי, מתייחסת תחילה לשאלות בהגיון ציני משהו.
חלקי המחשבות, התמונות הסוריאליסטיות אינן בנויים ברצף עלילתי, אבל יחד עם זאת הם מובנים כאילו היו מסודרים להפליא כדי להוליך אל התובנה.
מתוך הבלגן חשים בעוצמות המלחמה גם בקונטרסטים של צבעים: "השמיים צבועים וניל/ האופק מפוייח/ הכל חוזר אדום יותר באלונקות ובפרחים". אין חסינים: גם מפקדים שבעי קרבות – מתפללים. חלקי התמונות חוברים לתמונה הכללית הכאוטית שבה "ילדה חמקה מן המסגד". 
בהתחלת השיר שבן דרמטי ונרעש, חוה רכה ומאופקת, אבל אט אט גם היא נכנסת למערבולת הרגשית. המוסיקה היא אמביוולנטית מצד אחד הקצב חגיגי, מצד שני עיבוד שמכניס לאיזשהו מארש אפוקליפטי.
שיר חזק מאוד. ציון דרך משמעותי בדרכו האומנותית של שלומי שבן, שיוצר מתוך חווית הקיום שלו במקום הזה.

שלומי: לאן הלכת אהובתי? חוה: אני ממש לידך שלומי: איפה האמא, האמא שלי? חוה: אתה מזמן לבדך שלומי: מה עם השמש הטוב והרך? חוה: שקע כמו שזרח שלומי: אם כך ספרי לי, ספרי לי אם כך חוה: הכל סופר ונשמר תויק ודווח.
שלומי: אני שומע שוב פרשים חוה: אינך שומע דבר שלומי: וריח מר עולה מן הרעשים חוה: והוא ילך ויגבר שלומי: מדוע קר לי, קר לי כל כך? חוה: זה לא מאד מסובך שלומי: את מוכרה לי אבל רחוקה חוה: אתה ליד עצמך חוה: אני ממש לידך
שלומי וחוה יחד: אם זהו רק תרגיל זה אכן תרגיל מוצלח השמיים צבועים וניל האופק מפויח הכל חוזר אדום יותר מן השוחות ובצריחים שלומי: אמרי, האם אנחנו מנצחים? חוה: מתי בדיוק כל זה מתרחש? שלומי: בזמן שכתבתם שירים חוה: ומה איתם, אם כבר מדברים? שלומי: נותרו למי שזוכרים
שלומי: אם כך בעצם דבר לא קרה אם כך הכול כשורה חוה: תמיד היית עשוי לפשרה אתה שובר את ליבי, אני ממש לידך חוה ושלומי: אם זהו רק תרגיל זה אכן תרגיל מוצלח השמיים צבועים וניל האופק מפויח צהכל חוזר אדום יותר באלונקות ובפרחים שלומי: אמרי האם? אמרי האם?
שלומי וחוה: לאורך הגדה שועל ותיק ילל מפקדים גלויי- מגף נפלו להתפלל הרוח האילם הלם ילדה חמקה מן המסגד חוה: החושך התאסף ולא ירד.

שלומי שבן על שיתוף הפעולה עם חוה אלברשטיין

"במשך שנים רבות חלמתי על שיתוף פעולה עם חוה אלברשטיין. לא הכרנו אישית, אבל דאגתי להעביר לה את המסר בכל דרך תרבותית אפשרית.
במהלך העבודה על " תרגיל בהתעוררות", המפיקים (אסף תלמודי ותמיר מוסקט) ואני הרגשנו שאף אחת לא תוכל לבצע את תפקיד האישה חוץ מחוה. זאת הייתה מחשבה מדאיגה כיוון שהסיכויים שהיא תסכים היו מאוד מעורפלים, בלשון המעטה.
שלחתי לה מייל ובו השיר, וכעבור שעתיים קיבלתי תשובה חיובית. היא כתבה "אשמח להשתתף". הייתה שם איזו לחלוחית, אני מודה. לא באמת האמנתי שזה יקרה. ואני עדיין קצת לא מאמין.
כשהיא נכנסה לאולפן והתחלנו לעבוד הייתה איזו מבוכה מצדי. אתה רוצה לבקש משהו ומיד חושב לעצמך "אני באמת הולך להגיד לחוה אלברשטיין לשיר ככה ולא אחרת?". גם לאבסורד יש גבול. אבל כעבור שתי דקות, פחות או יותר, היא הרגישה את ההיסוס ואמרה לנו 'חברים, אני מבקשת בלי זהירות ובלי בושה. עובדים עכשיו'. זה היה רגע מעורר השתאות מכל כך הרבה בחינות".  

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 4 תגובות

  1. שיר מצמרר. מעורר מחשבות כל פעם מחדש
    (לילי)(03/04/2018)
  2. אם זהו רק תרגיל, זה אכן תרגיש מוצלח הרוח האילם הלם ילדה חמקה מן המסגד החושך התאסף ולא ירד.. שפה ציורית מרשימה. שילוב של עוצמה גדולה ותחושת הכאב במלחמה. מזל שזה רק תרגיל, זה באמת מכין אותנו לקרב האמיתי. זה לא אמיתי נכון? שלומי שבן, זו לחלוטין יצירת מופת.
    (נווה עיני)(02/08/2016)
  3. שיר חזק ומדהים
    שילוב טוב
    מקשיבה לו כל היום
    (ציפי)(28/04/2014)
  4. הנה השבן שרצינו יותר מהכול. השיר הקודם, החדש היה קצת מנומנם מידי.
    פה, דווקא עם חוה אלברשטיין (שמצוינת, אבל אנרגטית- לא התכונה הראשונה שלה) מותן את אחד השירים הכי יפים שלו.

    לא יודע אם אלבומו הבא יהיה אלבום השנה. אבל שני קודמיו הוכיחו ששבן זה איש להקשיב לו היטבב.


    פה לעוד
    https://rateyourmusic.com/list/DavidIs
    (דודי מ)(24/02/2014)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − = 1