מופע פסנתר

עמיר בניון

מרכז ענב לתרבות ת"א
4.5/5

עמיר בניון להאזנה ידידותית? יש דבר כזה? כלומר יותר ידידותית ממה שאתם מכירים? תנו לו את הפסנתר של אודי תורג'מן, ערבבו להיטים גדולים מהרפרטואר המוכר עם קאברים מ"שירי ארץ אהבה", קטע אינסטרומנטלי למצברוח טוב ותקבלו עמיר בניון אקלקטי בתפזורת רפרטוארית מענגת.
מתחילים עם "יד ענוגה", עוברים דרך שמוליק קראוס של "זה קורה" ו"אחרי עשרים שנה", "שמחות קטנות" של מיכה שטרית, "יש לי חלום" ומקנחים ב"מורה לחיים" "כשאת עצובה", ניצחת איתי הכל" ו"עומד בשער". נו, מה אפשר לדרוש יותר?
הלך על בטוח? נדמה לי שאצל עמיר אין משהו כזה. הלחנים, הסלסולים הופכים לעיתים קינות נשמה של אדם, שאינו מתכוון להפוך את הערב שלו לשירה בציבור. פסנתר, גיטרה, כלי הקשה. זה עובד. לא צריך יותר, למרות שלא הייתי מתנגד לצבע נוסף כמו כינור.
אני מתאהב מחדש בשיר "את אינך", במקור של ג'ף ליין, עברית ומרוקאית זורמים אצלו טבעי ("כמו מטורף אחרייך/ את עצמי שנאתי בלעדייך/ ואם משהו היה גם הוא אבד/ ואת אינך")
גם כשעמיר בניון נע בנתיב מיינסטרים בטוח של דה בסט אופ אקוסטי, עדיין הוא עמיר בניון אחד ויחיד. נוכחותו הקולית לוקחת גם את השירים ה"מכוסים" למחוזות שלו. הצבע הקולי, ובעיקר עוצמת שירת הנשמה – שכמוה לבטח לא קיימת בחלק מגרסאות המקור.
האם כל שיר דורש אמוציה כזו, כמו של עמיר בניון? נדמה לי שהאמוציה היא הערך המוסף שלו, הניסיון להביא את תחושתו, לשתול אותה עמוק בתוך השיר, ואז הם הופכים למהות אחת חדשה. הסלסול הזה מעמקי הנשמה, הטונים שמגיעים ממקומות ששייכים רק לו. נכון, יש כבר שירים שאמרו לו – תודה אבא, אבל לא זקוקים לך עוד. אנחנו המנונים שעוזבים את הקן שלך, אבל אז כשהוא הגיע ל"את עצובה" הבנת, שציפור נפש אחת שפרחה לה אל הקהל הגדול חוזרת לחום הקן שלו.

נגנים: אודי תורג'מן: פסנתר, קלידים, אבי בניון: גיטרות, הלל אמסלם: כלי הקשה.
וידיאו: ניצחת איתי הכל
צילום: מרגלית חרסונסקי

יד ענוגה
אולי הפעם
קו ההתחלה
זה קורה
שמחות קטנות
יש ליי חלום
את אינך
קטע אינסטרומנטלי
השלום בפתח – אבי בניון
בת מלך
אחרי עשרים שנה
הכל עד לכאן
נשמתי
מורה לחיים
כשאת עצובה
ניצחת איתי הכל

          אחרי עשרים שנה, את אינך, כשאת עצובה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אחד האמנים הנדירים והמיוחדים, שלא מתפתים אחר הריאליטי למיניהם ועושים ומוסיקה מהנשמה!
    הייתי בהופעה. יכולתי להאזין שעתיים נוספות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן