עיון ביקורת
לרכישה >>

מוניקה סקס , השקת "מקצועות חופשיים" (מועדון בארבי, אפריל 2014)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

רגע. האם זכרוני בוגד בי? אלה האנרגיות הטבעיות של יהלי סובול? מילא שחר אבן צור שלא יודע מה לעשות עם עצמו וקופץ מהתופים כאילו ירד מהעצים, אבל את יהלי סובול שאני מכיר מכל מיני אירועים נטולי מוניקה לא ראיתי כל כך טעון, שמח ומאושר. אם נותנים ברוק, אז עזוב אותך משטויות. תן ברוק. עזוב אותך מהדיסק, כי דיסק זה פריפריה אחרת.
בארבי חמישי בלילה, מוניקה הגיעה להשיק דיסק עם הוראות ברורות לסאונדמן ולתאורן. סנוורו, ערפלו. תצבעו אותנו בצבעים תואמים. תנו ברוק. נתנו.
נחזור לסובול. אני מפשפש בביקורות, ונתקל בבכורת "חיות מחמד", השנה: 2005. ממש במקום הזה, מועדון בארבי. מה כתבתי אז? "סובול לא רואה מעריצים, פניו כמעט פלאט. בטח לא סטאר. הוא בא לשיר. אין ג'סטות. חיות מחמד? לא מחמד ולא נחמד. הבחור שר על "שנים חסומות של הבל" ועל זה ש"בלילה יותר קל לחיות בעיר הזאת". זה לא חיות מחמד. לא פוציניו ולא מוציניו"…
תשע שנים אחרי ומסתמן שינוי. סובול לא רק שר. יש הרבה "צ" בהופעתו – צוחק, צוהל, צועק. משהו מיוחד קרה שלא ידענו?
התכנסנו לרגל "מקצועות חופשיים", אלבום חדש. ספרתי שבעה (שירים) שהגיעו להשקה. הערב נפתח ב"כסף חדש" שאומר כי בנהר הכסף החדש, אפילו הרקיע הופך לכסף חדש. מציאות קרקסית שבה "אם תתרכז תיפול למציאות בלי תחתית". ובהמשך: "נעלי קח אותי" – המספר על חתיכה רזה, מפתה, על נעלי עקבים אדומות ב"בוקר משרדי". סובול שר על ארעיות הזוהר "גם כוכבות קולנוע כבות פתאום מול מצלמה"…
בהמשך יגיעו שירים על אהבה – "אהבה שהלכה לישון", על המחשבה שאהבה שדעכה עדיין קיימת באיזשהו מקום, אבל לך לא נותר אלא ללכת ללא מטרה ולהגיע בסוף אל הים, שיר שהמלנכוליות והבלוז שבו טובעים באווירת הרוק המחושמלת. לקראת סיום – "מרוב אהבה", שיר שאומר, שאנחנו לא ממש מפנימים את הזמן הקצר של חיינו, ומפספסים את המהות הקריטית שלהם – אהבה. הגיע גם "אור חקי אפרורי" למילים של מאיר ויזלטיר בתאורה תואמת, שיר שמתייחס לאווירת המלנכוליה שהגיעה אחרי האופוריה, שאחרי מלחמת יום כיפורים, מציאות בה שולט-משתלט אור חקי אפרורי על מכלול חיינו-קיומנו. גם כאן, נדמה לי, פוספסו הניואנסים ששמעתי באלבום, אווירת החקי האפרורית לא ממש התמזגה לתוך הפקת הרוק של הערב.
הקהל לא חיפש את אווירת החאקי. הוא הגיע להידלק בחומרים מוכרים (חלק המנונים) מאלבומים קודמים. הגיעו בין השאר "מספיק בנאדם" ו"שנים חסומות" מ"חיות מחמד" , "איש קש" ו"גשם חזק" מ"יחסים פתוחים", "סאן חוזה" ו"על הרצפה" מ"פצעים ונשיקות", "השמלה ממדריד", "רמקולים" מ"מנגינה".
סובול שר לקראת סיום: "שנים חסומות, שנים בלי רגש, שנים מהצד, מנותק, מלא בעובדות חסרות כל ערך, הקיסר של יפן יושב בכסא מנפנף בלי דגל"
אחרי כל השנים האלו, מוניקה נשמעת מאוד לא חסומה, חופשית משוחררת ומקצועית יותר מאשר בשנים קודמות. היא אפילו לא צריכה את הצגת הגוף העירום של שחר אבן צור התזזיתי, שנוטש כרגיל את עמדתו להראות שהוא לא שמן בגרם. מוניקה סקס הולכת על הצגת רוק כאילו נעוריה קיבלו סם התחדשות. חיפשתם להקת רוק עברית אותנטית באמשים אלה? אתם יכולים לכבות את את הנרות…

שירים: כסף חדש, נעלי קח אותי, איש גדול, איש קש, רמקולים, כל החבר'ה, פצעים ונשיקות, אהבה שהלכה לישון, השמלה ממדריד, סאן חוזה, האדם המואר, מח הלטאה, הכל במקום, אור חקי אפרורי, מספיק בנאדם, מכה אפורה, מנגינה, עירומים, גשם חזק, שנים חסומות. הדרן: עוד פעם, מרוב אהבה, על הרצפה.
מוניקה סקס: יהלי סובול – שירה גיטרה, פיטר רוט –גיטרה, שירה, ספי אפרתי – בס, שחר אבן צור – תופים, שירה.
וידיאו: השמלה ממדריד
צילום: מרגלית חרסונסקי

 

             

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 7 =