מוש בן ארי, השופט החדש, לא רק הסתובב לטליה לונדונר, שהגיעה מלוס אנג'לס בלי טיפת עברית. הוא אף ניגש לחבק אותה. זה בשביל הביטחון בתחילת הערב. לונדונר שרה Free Falling, במקור של טום פטי. ארבעה הכיסאות הסתובבו. בתחרות הזו – הכל כמעט בטוח. מי שלא טוב לא יגיע אל הכיסאות המסתובבים. היא טובה.
יוצא מהכלל: שחר אלמלם מחדרה. הוא הצליח להגיע למעמד השופטים יען כי הוא גימיק: חיקוי מטורף (אפילו בחיצוניות) של שלמה ארצי. את אלמלם ששר "כמו אז", לא נותר אלא לשאול אתו "איפה המגבת". הוא אגב, לא הבין מה רוצים ממנו. לא הודה באשמה. טוב שיש שופטים בישראל.
ג'וש פרץ בן 26 מבאר שבע הגיע אחרי שהוציא כבר אלבום וזכה, כך מעידים מקורביו, למיליון צפיות ביוטיוב על השיר "אשאר". בביקורת על הדיסק שלו כתבתי – " הכלאה שטחית בין פופ למוסיקה ים תיכונית. הטון הגבוה מתבכיין על כלום, כלומר – הייתה לי תחושה ברוב השירים, שג'וש מייצר כאב במקום לשיר כאב". גם אחרי "לילה" של "נוער שוליים" אני מרגיש כך. צודק גפן – בינוני מאוד.
אהבתי את גרסת כינרת הנדלס ל – Calling You המוכר מ – Javette Steele. בת 21 מתל-אביב. נולדה ללא כף יד. צחוקים ושמחת חיים כלפי חוץ, אבל כשהיא שרה – יוצא כאב. שולטת במנעד כזמרת גדולה. החזירה את Calling You בגדול.
אהבתי מאוד את הפרשנות של לבלי גורן, בת 26 מרמת גן ל – Heart Of Gold של ניל יאנג. צדק מוש בן ארי: קשה מאו לשיר ניל יאנג ולצאת מזה בשלום. לגורן יש גוונים יפהפיים בקול. המעבר בין נמוכים לגבוהים מושלם, ויש לה מה שחסר לזמרים רבים – פרשנות תחושתית ייחודית. את זה לא לומדים. זה קיים בפנים. גורן לבלי אינה המתמודדת הטיפוסית, היא מגיעה מצניעות, ובכל זאת הבעירה בפנים גרמה לה להיחשף.
שופטים: שלומי שבת אמר: "כשאני יושב על הכיסא של המנטור, אני מרגיש כמו נשיא ארה"ב עם הטלפון האדום". אביב גפן על המתמודדים: "זו נפילה של דקה וחצי מבנין גבוה, שמי שקופץ ממנו מתפלל שאני שם עם שמיכה מתוחה"…
שופטים מכובדים: תרגיעו. לא נשיא ארה"ב ולא בניין גבוה. תנמיכו טוס. פרופרציות לא יזיקו.

            טליה לונדונר – Free Falling, כנרת הנדלס – Calling You