עיון ביקורת

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב , ליטל (מילים: מארק ואביהו פנחסוב לחן, עיבוד והפקה מוסיקית: מארק פנחסוב, יוני 2014)

סינגלים חדשים, שירים חדשים

משדרגים את מוסיקת החאפלות? נתחיל עם השעטנז: כותבי הטקסט העוסק, איך לא, במבטו של הגבר על מי שאיתו הלכו על לשון כילאיים: "אני לא גומר עלייך במכות", שזו שפה ערסית סופר אלימה. מצד שני: "אני לא נופל עלייך בטענות, רק במסקנות שמלוות בנימוקים" – שפה חנונית משוכנזת. "יופי של ילדה כשאת מחייכת אין לי מנוחה" – מילים שמחזירות הביתה, לשפת ה"ז'אנר" הרגיל.
אני לא מת על טלאי השפה האלה. או שאתה ערס או שאתה משוכנז. גם המוסיקה היא סוג של ניגודיות סגנונית מרחבת הריקודים. הפשטות שלה משאירה אותה באגף-אגן הים התיכון כולל מעבר להילולה המתאימה לחתונה במרכז הרחבה.
בסופו של דבר, שום דבר חדש שיש לבשר עליו, אבל יש כאן חיוך רענן, מחבורה חדשה  (כולל חיים רומנו, אלוהי גיטרות מקומי) שמשחקת אותה קיבוץ גלויות ישראלי מעורב עם חומוס וטחינה, קצת חריף, קצת מתוק, בלי פוזה של גורמה, אבל עם פזילה שקופה ל .. איך למכור את זה לעם ישראל. גם כך, יש  בשיר משהו שמבדל אותו מהקונבנציות והקונפקציות של הפופ ה"מזרחי" השכיח.

נ.ב. בטקסט כתוב: "איך היא כמו דבורה, בנשמה עוקצת והלאה ממשיכה". אז הנה משהו לידיעה כללית: כשדבורה עוקצת יונקים, היא גורמת נזק בלתי הפיך לפלג גופה התחתון המוביל למוות תוך מספר דקות.

אני לא נופל, אני לא נופל עלייך בטענות.
רק במסקנות שמלוות בנימוקים.
אני לא גומר, אני לא גומר עלייך במכות.
רק בנשיקות שמלוות בחיבוקים.

יופי של ילדה, כשהיא מחייכת אין לי מנוחה.
איך היא כמו דבורה, בנשמה עוקצת והלאה ממשיכה.

אני לא זורק, אני לא זורק עלייך האשמות.
על התקופה שאכלתי מרורים.
אני סופר, אני סופר את הימים והלילות.
תוהה היכן את ועם מי יצאת לרקוד.

יופי של ילדה, כשהיא מחייכת אין לי מנוחה.
איך היא כמו דבורה, בנשמה עוקצת והלאה ממשיכה.

     

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 4 = 4