עמרי גליקמן היה רוצה לקבל את תואר שליח הראסטאפרי בארצנו. ראסטאפרי הוא אולי לא, אבל ברגאיי הוא יותר ממבין. המקצב הג'מייקני הפריך שולט במוסיקה שלו. הפעם הגיע לאולפנים של התקווה 6 המפיק של שבק ס', דני "פילוני" קרק. הקשבתי לסיפור של השיר. לא ברור מה דחוף לגליקמן לידע אותנו על הגברת שצועדת בקצב על המזח הצפוני, שצילה שומר עליה. לגליקמן יש כנראה יותר פרטים מחוץ לשיר, ומבחינתי הם יכולים להישאר שם.
ה"פם פם פם פם" הוא פעלול נחמד בשיר, ה"ויי ויי ויי" מוסיף אלמנט כמו חסידי, אבל בגדול הנרטיב המוסיקלי הזה אינו מבשר על חידושים והפתעות במוסיקה של התקווה 6.  זה מתוזמר מלוטש, הגרוב מגיע וצובר תאוצה, מזוהה סגנונית עם ההרכב, ועדיין מד ריגושיי נשאר במפלס אמצע בלי שיזנק מעלה. פילוני היה כאן?

היא צועדת לה בקצב על המזח הצפוני / מתבלטת בין האנשים שמתהלכים סביבה/ עם ריח ממכר מאיזו ארץ אחרת/ אך שמועות אומרות עליה שהיא גרה בסביבה/ הצל שלה שומר עליה/ שאיש לא יעז להתקרב לממלכה/ אך אלפים מעולפים מאחוריה/ והיא יפה ואמתית יותר מאז שנעלמה/ ובינתיים מחכה שתעברי כאן שוב כבר יומיים/ אני לא מרים ידיים…
פזמון: אני ביקשתי עוד/ פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם רק לראות אותה עוד פעם פה פעם פעם/ רק עוד פעם פעם פעם אחת לראות אותך אולי…/ כי נשאר בי עוד טעם טעם טעם טה טעם טה/ טעם טה אהבת חיי מחכה לך כאן/ ואני מה ביקשתי עוד…
פעם פעם פעם פה פעם פה פעם פעם
הזמן עומד מלכת כשהיא עומדת או הולכת / והיא יפה כמו מפגן ענק של זיקוקים/ יש שובל של פרפרים במסלול בו היא צועדת/ והיא בטח לא יודעת למה כולם סביבה בוהים/ ראיתי אותה וכנראה שהתעוררתי / איזה שש מאות פעם אם אני סופר נכון/ אבל היא בשלה היא לא מביטה אחורה/ נעלמת בעולם כמו כולם בסוף היום/ ובינתיים מחכה שתעבור כאן שוב כבר יומיים/ אני לא מרים ידיים…
פזמון