האם הרגשתי אלבום חדש? – ממש לא. את האלבום החדש השקתי בעצמי כשעה אחרי תום המופע במשכן לאומנויות הבמה על כוס קפה מול מערכת השמע. לפי הסט ליסט, מירי מסיקה פיזרה שישה שירים משלושה עשר החדשים בין העשרים ושלושה מבלי שנרגיש "שירים חדשים". מילים פשוטות: הכל בסדר. הטמיעה אותם. המופע זרם, קלח. שום סימנים על החול, שיפריעו את זרימתו. אפילו את סמפול קולו המתפלל של אביה ב"עזור לי" הוציאה מהערב.
נו, מירי מסיקה. לא מכירים? נתחיל בבשורות הטובות – העיבודים האלה של הבעל אורי זך מחבקים אותה. מסיקה לא רוקרית. חליל וכלי הקשה אפריקאים עושים לה טוב. תמהיל מולטי קלטשר – אחלה. מינונים של אירופאי, ים תיכוני, קלאסי, פלמנקו, גיטרה אקוסטית נטו – נפלא.
להגיד עוד פעם? זמרת מצוינת, נוכחות בימתית, הומור גובה עיניים, הדיווה על תקן השכנה שממול – אז אמרתי. סלסולי ידיים, אובר-דרמטיזציה, שמנטרלת פה ושם פרשנות, כאילו מאוהבת בביצועים של עצמה, עד שלפעמים הרגשתי שאני מאבד את השירים, ורץ עם הרגש שלה למרחקים ארוכים.
ביצועי רגש – אין עליה, היא נמצאת חזק בתוך השיר, כמו שחקנית שלוקחת לעצמה ללכת עם התפקיד בהצגה עד הסוף ולהרביץ הופעת חיים. מגיע לעתיר מירי מסיקה כמוני להרגיע מעט, לא?  והנה, ממש בסיום הגיע שיר, שלא הופיע בסט ליסט –  Gracias a La Vida, תודה לחיים, המוכר ממרסדס סוסה. תודה לך מסיקה, שקצת ריסנת את האובר הזה בליווי הגיטריסט המצוין אייל הלר. גרסיאס. בשביל הביצוע הזה באים. המפגש המחודש עם מירי מסיקה הוא מפגש עם זמרת תלוית שירים ועיבודים, שעושה מאמצים גדולים לגייס את מלוא מנעד רגשותיה כדי לשכנע, שהיא עומדת מאחורי כל שיר.
מסיקה היא זמרת רגש, שמרגע שהיא לוחצת על הדוושה, מקבלים את התחושה בפול עוצמה. מצד שני, לעיתים חסרים ההפנמה, הניואנס, האינטרפרטציה, שהיא יותר מאשר ההחצנה.
השקת האלבום בביתי: הקשבתי ל-13 שירים. כותבים שונים. אדיר גץ מככב כמלחין. שורות שנועדו להפעים. על געגועים לאהוב: "כמו דלת נפתחת הכל מזכיר לי אותך" על שחרור: "תרגישי ידיים זרות זה יעשה לך טוב". על אהבה ברירת מחדל: "לא נותר כוח לבד מלבדך". ניסיון לאסוף כוח מהלא טוב: "אולי יצמח בי כוח ממה שעצוב".|
כשהיא יורדת מהרף האמוציונאלי הגבוה, שהיא מציבה לעצמה, מתחילה לחלחל איזושהי אמת חיים. מצאתי אותה ב"הכל בך", בלדת פסנתר של צרויה להב ואדיר גץ – על ניסיון להבין את הרך הנולד ב"שפת תינוקות עטופה וסודית". גם ב"שתדע" בעיבוד קלטי – השירה פחות לחוצה, פחות רצה לפני השיר. הפשטות היפה. ב"תזכיר לי" (את כל הסיבות לאהבתם) יש ניסיון לא רע ללכת על אוריינטציה יותר רוקית. פחות השתכנעתי מ"משיב הרוח" הדואט עם קובי אפללו (שפירא-הדדי) – בקשה לבורא לטהר הלב ולהעניק אור חזק. לעומת זאת, מרים בניון סיפקה את "אני שלך", שהוציא מאדיר גץ לחן יפהפה – על יחסים עם מישהי שחושפים את מה שהיא לא ידעה על עצמה.
יש שירים שהיא נמצאת בתוכם, יש שירים שהיא לידם, למרות שמורגש תמיד, שהיא מנסה להגיש אותם מתוך הזדהות פנימית.

שירים: אישה חרסינה, טיפה טיפה, יום ראשון, ממי, דמעות, רוץ ילד רוץ,משיב הרוח, באה אליכם, שיר לשירה, שיר תקווה, ברכת המלך, בנות, תזכיר לי, אף אחת, שתדע, חוזר בחזרה, קולות הלב, שלום לאמונות, לשם, נובמבר הדרן: עזור לי, מלך, Gracias a La Vida.
נגנים: תומר צדקיהו – תופים, אמיר פינטו- כלי הקשה, מיקי ורשאי- בס, אייל הלר- גיטרות, יניב דדון- גיטרות, עופר פלד- כלי נשיפה, עודד מאיר- טרומבון
צילומים: יוסמיוסיק
וידיאו 1: Gracias a La Vida

          וידיאו 2: אף אחת, מאמי, שיר תקווה