עיון ביקורת

מאיר אריאל , צדק צדק תרדוף (15 שנה למותו, אווגוסט 2014)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

ערב לזכרו ימתין עד אמצע ספטמבר. אולי אז ינצרו אש, המוזות ירימו ראש. תתאפשר התכנסות. מאיר אריאל מת ב-18 ליולי 1999. חמש עשרה שנה אחרי אני נזכר בשיר, שהוא ביצע בהופעה האחרונה במועדון בארבי ב-22 ביוני 1999.
באותם ימים, אחרי תקופה של הופעות סולו צנועות, הקים אריאל הרכב נגנים לצורך מסע הופעות חדש, שיכלול שירים חדשים שטרם נשמעו ועיבודים חדשים לשיריו המוכרים. לפי עדותו של יונתן גת, המפיק בפועל של ההופעה, מאיר והלהקה הספיקו לבצע שתי חזרות בלבד, לפני שהתייצבו לשתי הופעות ביוני בבארבי בתל-אביב. השירים הושרו כמעט ספונטני, חופשי ומאותר והוקלטו באופן חובבני שלא למטרת הפצה. זמן קצר אחרי ההופעות ההן – מאיר נפטר.
שתי ההקלטות שנותרו מאותן הופעות הפכו לפתע מאוד רלוונטיות. יונתן גת: "כשהגיעו ההקלטות לידי, מצאתי שהחומרים הנדירים ראויים להוצאה בצורה מכובדת. בעבודה שנמשכה למעלה משנה, שופרה איכותן של ההקלטות, באמצעות עריכה עדינה תוך הקפדה לשמור על האווירה של אותם שני ערבים".
"מאיר אריאל בהופעה אחרונה במועדון בארבי 1999" יצא ב-2002 והוא מכיל את ההופעה ההיא במלואה כולל קטעי קישור, ומשמש עדות נדירה למסע ההופעות האחרון של מאיר אריאל.
אחד השירים שמאיר שר אז – "רודף צדק רודף שלום" (מופיע בשם "צדק צדק תרדוף" באלבום "מודה אני") מפעים מחדש, אקטואלי גם על רקע אירועי מלחמת "צוק איתן" של יולי אוגוסט.
אריאל התבסס על הפסוק מספר שופטים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ."
מאיר עוסק בשיר במורכבות של עשיית הצדק. אדם שחש צודק אבסולוטי – השלום לא ישרור במעונו. אריאל השתמש בדמויות של ג'ימי ודין, שנגזרו מג'יימס דין – השחקן האהוב עליו. ג'ימי רודף צדק ודין רודף שלום. האם נועדו? "והנה הם קמים רודף מול רודף / לגחך קלות ולהתנדף / בשלולית אפלולית בבאר האדום / לא פלא שצדק בורח לא פלא שבורח שלום"
בין "צדק צדק תרדוף" – (ספר שופטים) ו"בקש שלום ורדפהו" (תהילים). ישנה מתיחות: האם להיות צודק? האם חכם? האם לוותר בשביל השלום או להילחם בשביל הצדק?
האירוניה: דין שלום מאתגר את ג'ימי צדק "אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק?" ברמזו על יד קלה על ההדק. ומצד שני: ג'ימי צדק מבהיר לדין שלום "ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום", ברמזו לאי הממשיות בשלום, שיכול להתממש רק בחלום.
"והנה הם קמים רודף מול רודף לגחך קלות ולהתנדף בשלולית אפלולית בבאר האדום לא פלא שצדק בורח לא פלא שבורח שלום" – העימות בין שני הערכים העליונים גורם לכך ששניהם לא יתגשמו.
"והאלוהים יבקש את נרדף לא ישלים עם, לא יצדיק את הנסחף אל חף"
"האלוהים יבקש את הנרדף" הוא פסוק מקהלת ג', טו' ומתאר את יחסו של בורא עולם לאדם הנרדף. מבחינתו של האלוהים לעיתים מילים גדולות יוצרות חטאים גדולים, מעדיף להיות לעזרתו של זה שנרדף, בין אם היה צדיק או רשע.
"מי שמתייאש ילך לתל אביב היא תיתן לו שרותי הזיה על המקום כמו מים בנווה צדק, צל ממגדל שלום זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם"
אחד העם עמד בראש זרם הציונות הרוחנית (שראתה את מדינת היהודים כמרכז רוחני בלבד), בעוד הרצל הנהיג את זרם הציונות המדינית (אשר ניסתה להקים מדינה אשר תרכז בה הלכה למעשה את רוב יהודי העולם). בשיר המדבר על יריבויות נצחיות, מציין מאיר באירוניה את עמידת מגדל ה-"שלום" בפינת רחובות הקרויים ע"ש שני יריבים גדולים.
וגם – הגיחוך של מרלון ברנדו מול הקנה של מרטין שין (סצינה מתוך הסרט "אפוקליפסה עכשיו") נשאר כמו שיא של גודל בשביל ג'ימי ודין,  שעוד שרים איש את שלו… צדק צדק תרדוף…
רצה מאיר אריאל לומר: צדק ושלום – אוטופיה. מילים גדולות – שגורמות ש"השלום והצדק מתחבאים באפלולית / רובצים להם אין הגה בתוך שלולית" …

רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום / נפגשים להם בבאר האדום / השלום והצדק מתחבאים באפלולית / רובצים להם אין הגה בתוך שלולית / שלולית של שיכר באפלולית של דם / או אפלולית שיכר בשלולית של דם / רודף צדק ג'ימי מנגן מפוחית / ודין רודף שלום מקיש על פחית / והם שרים איש את שלו
צדק צדק תרדוף / בקש שלום ורדפהו / בקש שלום ורדפהו / צדק צדק תרדוף
זורק דין שלום לג'ימי צדק / "אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק?" / יורק ג'ימי צדק לדין שלום / "ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום" / שורק דין לג'ימי "בשבילך צדק זה חדק / שיש לו רישיון לחטט לי בארון"/ חורק ג'ימי לדין "בשבילך שלום זה שלוש / עיוור, חירש, אילם ושולמן ישלם" / ושוב שרים איש את שלו
צדק צדק תרדוף…
והנה הם קמים רודף מול רודף / לגחך קלות ולהתנדף / בשלולית אפלולית בבאר האדום / לא פלא שצדק בורח לא פלא שבורח שלום
והאלוהים יבקש את נרדף / לא ישלים עם, לא יצדיק את / הנסחף אל חף / עוד כמה זמן? קשה להשיב… / מי שמתייאש ילך לתל אביב / היא תיתן לו שרותי הזייה על המקום / כמו/ מים בנווה צדק, צל ממגדל שלום / זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם / (שאגב היו מתנגדים מאוד גדולים בשעתם)
אך הגיחוך של מרלון ברנדו / מול הקנה של מרטין שין / נשאר כמו שיא של גודל / בשביל ג'ימי ודין
שעוד שרים איש את שלו…
צדק צדק תרדוף…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − 6 =