מגרדים כל חומר של אריק איינשטיין ז"ל. השיר הזה אמור היה להיות דואט בינו ובין מיכה שטרית. אריק הקליט סקיצה בשנת 2000 באולפנו של יזהר אשדות. דואט לא יצא מזה. הסקיצה הגיעה עד אולפני "תשע סטודיו" השנה. לקראת מופע ההוקרה לאריק בגני יהושע בתל אביב ב-7.10 מוציאים אותו.
להרחיב? השיר מוכר מרון שובל. מיכה שטרית עצמו ביצע במסגרת פרויקט "שני הצדדים למטבע", שהתמקד בחילופי סגנונות וז'אנרים. אריק מעניק את העומק שלו. זו אינה אינטרפרטציה. אין כאן שום מאמץ. פשטות המילים, יפי המנגינה, טון הבריטון. לא טקסט להתפאר בו. גם הביצוע – טייק לא מהמעולים. מצד שני: לאריק לא הייתה בעיה להזדהות עם שורה כמו – "מחר תזרח השמש מבעד לעננים". אגב, חסר לכם הדואט?
גל רודף גל ונשבר /גם אתה לפעמים / יום רודף יום
ונגמר / גם אתה לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים / גם אתה לפעמים / ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב / תרגיש חמים
שובי אלי בואי אהובה / גם אם לא קל / לפעמים / סלחי לי על כל שגיאותיי
גם אם לא קל / לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים / גם אתה לפעמים / ומחר תזרח השמש מבעד לעננים / ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
גל רודף גל ונשבר
גם אתה…
4 תגובות
טייק לא מהמעולים? בעיני זה אחד הביצועים הכי טובים של איינשטיין
הכל נכון. יפהפה.
רק למה ה"רודף" במלעיל ולא במלרע?
בטח היתה מחשבה למה לעשות ככה בניגוד לדקדוק ולביצוע הקודם, אז למה?
מסכים עם קודמי. אריק תפור לשיר (כנראה לכל שיר בעצם). מרגיש כאילו הוא תמיד שר אותו.
כל בצוע של אריק לכל שיר לא מקורי שלו, הופך אותו למקורי שלו. לאחר הבצוע שלו נעלמים כל שאר הבצועים, הדבר בולט בכל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה ויקרה גם לבצוע הזה. ההסבר פשוט האישיות הכריזמטית שלו כאדם וכאמן עוברים גם לבצוע המוסיקלי והופכות אותו לייחודי. גם אם הלחן או המילים הם לא משהו. (לא מתייחס לשיר הזה שהלחן מקסים) לכן אין שני לו ולא יהיה כנראה.