רק שלא ישכח אותה במכונית, כשמתרחשת השריפה. כוס מים לא תכבה. מכל מקום: מסוכן לנעול את כל הדלתות. ועוד הצעה: בשביל לקרוע את העיר, עדיף איזו מכונית גדולה. לא מכונית קטנה. לפחות שהפריכה תהיה במרצדס. בשביל הדאווין אתה לא יכול להסתפק בקטנה.
לצחוק או לבכות? גם וגם. התאימו לשיר לוי אינסטנט דאנס ים-תיכוני. הלב שפרוס כמו אבטיח מראה שיש לו לב ענק עם הרבה מתוק. השפה שלה "נו יאללה בוא", אומרת שבטנגו הזה היא שולטת, לוקחת היוזמה לא רק במילים אלא במעשים – נועלת את כל הדלתות. והוא? הכל סבבה. נותן ל"אין גבולות" שלה לעבוד. יענו, שכב ואל תעשה הרבה. תן לה ללחוץ על הדוושה.
שיר לסתלבט. ראש קטן. לא אבטיח. אפילו לא מלון. שזיף. עינב. ריח רגאיי באוויר. חופים אפרו קריביים שטופי שמש. העיקר שזה יישאר קיצי, קליל-קליט, צלילי אלקטרוניקה של משחקי מחשב, וכל מיני טה-טה-טה. שיפזזו. שיר לוי ישמח עכוזים ולבבות. אמנות? בין בכי לצחוק.
אני יודע שלטנגו צריך שניים/ ולאכול אגוז כמוך אני צריך שיניים גדולות/ ואת אחת כזאת של דוואין../ שאפשר לדבר רק עם העיניים/ עם שפתיים לוחשות מחיאות כפיים בלב/ את לא יודעת אני מתלהב
מכל שנייה איתך וזה מרגיש לי נכון/ תראי הלב שלי פרוס כמו אבטיח אדום
במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את אומרת לי ״נו יאללה בוא"/ נקרע גם את העיר הזאת../ במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את נועלת את כל הדלתות/ ואיך אני אוהב את זה שאין לך גבולות
את אומרת ״החיים זה לא משחק קשה״/ את מתקרבת אני מתערבב בתוך עינייך/ אני אוהב שאת עושה עליי את כל הדוואין הזה/ אני צריך שתבואי ותחבקי אותי ככה../ תנשקי אותי בכל המקומות/ תביא לי כוס של מים אני נשרף
במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את אומרת לי ״נו יאללה בוא"/ נקרע גם את העיר הזאת../ במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את נועלת את כל הדלתות/ ואיך אני אוהב את זה שאין לך גבולות
במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את אומרת לי ״נו יאללה בוא"/ נקרע גם את העיר הזאת../ במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את נועלת את כל הדלתות/ ואיזה משוגעת את על כל הראש
במכונית הקטנה אל תוך הלילה. את אומרת לי ״נו יאללה בוא"/ נקרע גם את העיר הזאת../ במכונית הקטנה אל תוך הלילה/ את נועלת את כל הדלתות/ ואיך אני אוהב את זה שאין לך גבולות
