עיון ביקורת
לרכישה >>

דקלון וסגיב כהן , פרח המדבר האלבום המשותף (עדן NMC, ספטמבר 2014)

מוסיקה ישראלית

בקומוניקט שנשלח עם האלבום מדברים על סגיב כהן, "הדור החדש", שקיבל את הלפיד מדקלון, נציג הדור הישן. מה רצו לומר? שסגיב כהן הוא ממשיכו של דקלון מבחינת סגנון וז'אנר? אני מסופק אם סגיב כהן היה חותם על זה, אבל הוא העדיף בשלב זה של הקריירה שלו להתיישר על מסלול מיינסטרימי חפלאי עממי, שמחובר בטבורו גם לצונאמי של המחרוזות המזרחיות ששטף את ארצנו מ"רביבו" ועד "הפקולטה של המוסיקה המזרחית". לאלבום המשותף השחילו שתי מחרוזות – "מחרוזת צל עץ התמר" ו"מחרוזת אהובת לבבי".
כבר כתבתי: למרות הקולות המסתלסלים היפים שמייצרים לעיתים צליל הרמוני ענוג,  הדיסק נשמע ניסיון שקוף לעלות על גל פופוליסטי, מבחינת סגיב – צעד מסחרי שהוא נסיגה מסוימת. מבחינת דקלון – משב רוח זמני לקריירה שלו.
האלבום הוא תמהיל של מעט שירים מקוריים והרבה קאברים לקלאסיקות. הוא נפתח ב"פרח המדבר" (אופיר כהן-סגיב כהן) שיר-הילולה של "העיקר שיש שמחה בלב" ו"פעם בעבר החיים היו פשוטים כמו בכפר", שלא יקבל תעודת הצטיינות על הטקסט.
"ילדה קטנה במזח" של אהובה עוזרי הוא בלדה קסומה, שיר נוגה, סיפור מצוקתה של ילדה קטנה מול הים האכזר. בגבו של העיבוד נושבת רוח ים תיכונית קלילה ומחויכת. הייתי רוצה לקבל את הסיפור הזה קצת אחרת, פחות קורץ למיינסטרים, יותר צנוע, יותר מאופק. אם אהובה עוזרי, אז גם "צלצולי פעמונים" בגרסה עסיסית מותאמת לכפיים הגיע לכאן.
בתמהיל עשו שימוש בשירים מז'אנרים שונים. "בואי" הוא שיר אהבה של תלמה אליגון-רוז ונורית הירש, שנשאר בקווי המתאר הפשוטים היפים שלו בביצוע הרמוני יפה של השניים. את הלחן העממי-רוסי של "חסידה צחורה" (אלכסנדר פן) הפכו לצעד תימני בעיבוד יפה לצליל ניי שמנגן אמיר שהסר. קאבר שמבליט את שילוב הקולות המופלא.
מצד אחר "מוכר הגרעינים" (תלמה אליגון-בועז שרעבי) עובד בגוון רוק חשמלי, את "המורי הזקן" (שלמה מחדון) התימני שלחו לרחבות המועדונים בקצב דאנס אלקטרוני בניחוח מוסיקת מערבונים.
"תן סימן" (שי אלמגור-סגיב כהן) הוא שיר סולו מובהק של סגיב, שהיה צריך להשתלב באלבום שלו. לדואט אין ערך מוסף. לעומת זאת "נוגע פוגע", שיר רגש של יוני רועה זכה להרמוניה קולית יפה בעיבוד לטאר פרסי.
דקלון וסגיב כהן עשו עסקת חבילה משתלמת. סלסוליהם המשותפים מצלצלים בקופות הכרטיסים. המיינסטרים ה"מזרחי" מתנהג כרגיל לפי כללים כלכליים, לא תמיד אומנותיים. נכון שהקולות של הזמרים המופלאים נפגשים לפגישה מפרה, מסתלסלים יפה, אבל נראה כי השיקולים הכלכליים לעיתים עולים על האומנותיים.

שירים: פרח מדבר, ילדה קטנה במזח, בואי, מוכר הגרעינים, חידה את לי, כסאח (לשיר בקול ערב), מחרוזת צל עץ התמר, צלצולי פעמונים, יעלת החן, מחרוזת אהובת לבבי, תן סימן, נוגע ופוגע, המורי הזקן, חסידה צחורה, שבחי ירושלים.
עיבודים והפקה מוסיקלית: אסף צרויה, נדב ביטון.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. אין על דקלון מזה חמישים שנה מלך מלכי המלכים המון בריאות והמשך עשיה לשנים ארוכות אמן
    (אלי נתן , חולון)(26/12/2014)
  2. תשמע!

    לביקורת שלך אני נותן ציון אפס!

    שילוב מופלא של גדולי הזמר הישראלי!

    שילוב שמחזיר את הכבוד למוסיקה המכונה המוסיקה "המזרח תיכונית"!

    בעתיד - הדיסק הזה יחשב כנקודת מפנה ביחס למוסיקה הישראלית האותנטית!

    בכל מקרה דקלון ענק, וסגיב הוא כיום היוצר מספר אחד במוסיקה הישראלית - את זה אולי תצליח להבין בעתיד!



    (תשמע!, לביקורת שלך אני נותן ציון אפס!)(19/09/2014)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 4