Tomorrow's Modern Boxes

תום יורק

אוקטובר 2104
3.5/5

לא יודע מנין הורדתי את הדיסק הזה. תום יורק המליץ על BitTorrent. מנסה לבדוק שיטת מכירות חדשה כדי להתמודד נכון עם משבר המכירות הגדול בעידן שדיסק של פעם כבר אינו דיסק של פעם. אלבום סולו ראשון של הרדיוהיסט מאז 8 שנים בהפקת Nigel Godrich. גם שם האלבום Tomorrow's Modern Boxes מתייחס לשנוי האדיר שעובר על העולם. 
המוסיקה עולם המחר? באיזשהו מקום –  אלקטרוניקה מדיטציונית. נדמה לי שעשיתי עוד כמה דברים בהאזנה לאלבום. יורק מאמץ חזק את המוסיקה האלקטרונית. הקו בין היוצר-זמר האנושי והמכונה הולך ומיטשטש. כמעט נעלם. המוסיקה היא יותר פורמט של אמביינט , מלודיות כחושות, קול נטול אמוציות. אין סיכוי שתזמזמו את האלבום הזה. סממני רדיוהד? “Guess Again!”, שיר שני בדיסק 8 הרצועות הזה במקצב מידטמפו, פסנתר חלשלוש וקצב פריך. The Mother Lode הוא 6 דקות של קטע אווירה אלקטרוני אבסטרקטי משהו, שירה גבוהה רבת השראה שחציה מילים וחציה ללא מילים. וכמה הטקסט הזה נשמע אנושי:
"ליצן אחר קופץ מהסולם / בריכה רדודה אבל זה לא משנה/ הדרך שבה זה הולך, הדרך שבה זה הולך/ הוא נופל דרך מחסומים וגדר חיה/ איש חלול, בובת יד חלולה/ איפה מחיאות הכפיים כאשר אתה צריך את זה? / אבל זה הגיע על ידי סלטות וקפיצות לאחור/ הלוואי שדברים היו שונים //
איש חלול, בובת יד חלולה / אני ליצן שאתה אתה לא רוצה שהיא תכיר אותי / הסכין מאחורי הווילון / את האמת קשה לשמוע/תה לא יכול לראות את דרך לצאת מזה אחד/ זה גורם לבדיחה אבל אף אחד לא מקשיב/ לפחות הוא לא _ _ _ / מה שנותר זה האומץ שלו"
“Pink Section” הוא צליל פסנתר עם שכבת סינתי שנשמע פסקול של סרט אימה, שעובר בהמשך באופן חלק לשיר האחרון Nose Grows Some – בטון אווירה רגיש-הזוי של יורק על בסיס קצב.
יורק בחר להיות באזור אלקטרוני חדגוני אפלולי ב – Truth Ray, שיר שכמעט אינו מתפתח, אבל אפוף אווירה מסתורית מיוחדת המושגת ע"י אפקטים אלקטרוניים שפעם היית אומר עליהם – תקליט שמנוגן לאחור:

To the lowest cause and ___ way/ I know, I've lost everything/ in the dust in your eyes/ and in your head/ A rose-colored evil way/ to the lowest common ___ ray/ I won't let go/ I won't let go/ Don't let go/ Don't let go
You know my sins/ know my sins/ What is it now that awakens me?/ And all of this is in my head/ Oh my god/ Oh my god/ All my life is sin, sin, sin..

אלבום ביניים. לא יצירת מופת. מי שיגיד שהוא מעדיף להמתין לאלבום הבא של "רדיוהד" – לא אתווכח איתו.

1. A Brain in a Bottle 
2. Guess Again!
3. Interference
4. The Mother Lode
5. Truth Ray
6.There Is No Ice For My Drink
7. Pink Section
8. Nose Grows Some

וידיאו: Thom Yorke – A Brain In A Bottle

    

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אולי עכשיו שיש לך ביטורנט (סוף סוף)..
    גם תנסה ותמליץ על הורורז, טאמפלס, פטריק וולף וצ'אפל קלאב. לצד אלבומי הארט-שינה שמעטרים פה יותר מידי את אתרך (החביב בסך הכל לישראלים. לא לזרים.)
    ט'ום יורק עושה קשקושים בסולו בעבר וגם בזה החדש (לכן פה דווקא הדירוג הנמוך מוצדק).
    רדיוהד ל "קיד איי", אמניזיאק ו"דה בנדס" כנראה כבר לא תחזור. אבל בסינגל אחד מהתקופה האחרונה היה משהו יפה (שלהם) "מדרגות" \ "מייל יומי" (סינגל כפול של רדיוהד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן