*** השיר "בבית קפה אני צופה" הוקלט במיוחד בימים אלה, לכבוד 100 שנה להולדתו של סשה ארגוב ז"ל. נורית בת-שחר צפריר מספרת, כי בביקור האחרון שלה בביתו, סשה ניגן לה בריכוז כמה מנגינות שביקשו מילים. אחת מהן הייתה המנגינה הזו. כששמעה את המנגינה, סיפרה לו, שהיא רואה חלון ראווה, חלון של בית- קפה. מישהו מחכה למישהי. היא איננה. הייתה ולא שבה. כל השדרה רוחשת ובוחשת, השדרה שמחה ומחליפה פניה לאורך השעות מול עיניו… והיא- כלום. איננה."
לשמע הדברים, סשה חייך. שניהם רצו להקליט את המנגינה המקסימה הזו, אבל כשקרא סשה לניושה רעייתו, זו צעקה מהחדר הסמוך שהטייפ מקולקל. נורית קבעה עם סשה שבפגישה הבאה יקליטו את המנגינה. רצה הגורל וסשה נפטר כעבור מספר שבועות. כעבור שנים, בנו של סשה, איתמר ארגוב, שלח לנורית בת-שחר צפריר דיסק עם מנגינותיו האחרונות של סשה. נורית זיהתה מיד את המנגינה שאהבה מתוך עזבונו, וחיברה את השיר "בבית קפה אני צופה".

א
שִׂמְלָה וְרוּדָה, נִשְׁאַרְתְּ חִידָה
הָיְתָה פְּרֵדָה, שָׁלוֹם יַלְדָה
הַנַּדְנֵדָה עָלְתָה יָרְדָה
וּבַשְּׂדֵרָה צְלָלִית רָקְדָה
קַלָּה כְּבֵדָה הִיא נֶעֱמְדָה וְצָעֲדָה.
עָבְרָה תְּקוּפָה, הַזְּמָן קָפָא
מִמּוּל מוֹפָע כְּלֵי-נְשִׁיפָה
זְכוּכִית שְׁקוּפָה, צְלָלִית חָלְפָה
כָּל הַשְּׁכוּנָה הִצְטוֹפְפָה…